הבדלים בין גרסאות בדף "ועדת חקירה"

נוספו 112 בתים ,  לפני שנה
←‏רקע היסטורי: הוספת מקור
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
(←‏רקע היסטורי: הוספת מקור)
התפתחות מוסד החקירה החלה ב[[בריטניה]] בסוף [[המאה ה-17]]. ישנן עדויות לכך שוועדה מיוחדת ב[[הפרלמנט הבריטי|פרלמנט הבריטי]] ערכה חקירה לאחר שמועות על בזבוז כספי ציבור ב[[הצי הבריטי|צי הבריטי]]. כמו כן, ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]] נערכו חקירות בנושאים הקשורים למלחמה עם צרפת ול[[מלחמת קרים]]. בשנת [[1888]] ניסו הבריטים לקיים חקירה שלא באמצעות [[ועדה פרלמנטרית]], וזאת על ידי חוק שיצר ועדת חקירה מיוחדת, המורכבת ממשפטנים ובעלת סמכויות לזמן עדים שיופיעו בפניה ויציגו לפניה מסמכים. הציבור הבריטי הביע אמון רב בוועדה זו שלא הייתה פרלמנטרית, ובכך הביא למעשה לחקיקת חוק ועדות החקירה 1921 (Tribunals of Inquiry Act). החוק אפשר לממשלה הבריטית להקים ועדות חקירה במטרה לחקור נושא בעל חשיבות ציבורית דחופה באישור שני בתי הנבחרים.{{הערה|שם=segal|1=[[זאב סגל]], '''ועדת חקירה מכוח חוק ועדות חקירה, תשכ"ט-1968, מעמדה הקונסטיטוציוני ומתחם הלגיטימיות לפעולתה''', מחקרי משפט ג, 1984, עמ' 199-246.}}
 
חודשיים לפני שחוקק ב[[בריטניה]] חוק ועדות חקירה בשנת 1921, נחקקה ב[[ארץ ישראל]] המנדטורית [[פקודת ועדות החקירה]].{{הערה|{{עיתון רשמי מנדטורי|35|1|פקודת ועדות החקירה|15 בינואר 1921}}}} ועדת החקירה הייתה מוסד מייעץ אשר עסק בנושאים כמו מצוקת הדיור ונוהלי העבודה של הנמלים. [[הנציב העליון]] היה בעל הסמכות להחליט על הקמת ועדת חקירה, שכן היה הרשות המחוקקת והמבצעת. פקודת ועדות החקירה נשארה גם במדינת ישראל, בשינויים קלים, עד לחקיקת [[חוק ועדות חקירה]], תשכ"ט-[[1968]].{{הערה|שם=segal}}
 
==סוגי ועדות חקירה בישראל==