קרב אלז'וברוטה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
David.r.1929 (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
מ הסרת קישורים עודפים, הגהה, קישורים פנימיים, תבנית סכסוך צבאי |
||
שורה 1:
{{סכסוך צבאי
[[קובץ:Aljubarrota.png|שמאל|ממוזער|250px|תרשים מהלך הקרב]]▼
|שם=קרב אלז'וברוטה
|שם בשפת המקור=Batalha de Aljubarrota
|מערכה=המשבר של 1383–1385
|מלחמה=המשבר של 1383–1385
|תמונה=[[קובץ:Batalha de Aljubarrota 02.jpg|250px]]
|כיתוב=
|תאריך התחלה=[[14 באוגוסט]] [[1385]]
|תאריך סיום=
|קרב לפני=
|קרב אחרי=
|מקום=סמוך לאלז'וברוטה, מרכז [[פורטוגל]]
|עילה=
|תוצאה=ניצחון פורטוגלי מכריע
|טריטוריות=
|קואורדינטות=
|צד ראשון=[[ממלכת פורטוגל]] [[קובץ:Brasão de armas do reino de Portugal (1385).svg|20px]]{{ש}}'''בתמיכת:'''{{ש}}[[ממלכת אנגליה]] [[קובץ:Royal Arms of England (1340-1367).svg|20px]]
|צד שני=[[כתר קסטיליה]] [[קובץ:Royal Coat of Arms of the Crown of Castile (1284-1390).svg|20px]]{{ש}}'''בתמיכת:'''{{ש}}[[ממלכת צרפת]] [[קובץ:Blason France moderne.svg|20px]]{{ש}}[[כתר אראגון]] [[קובץ:Royal arms of Aragon.svg|20px]]{{ש}}בעלי ברית איטלקים
|ראש מדינה ראשון=[[ז'ואאו הראשון, מלך פורטוגל]] [[קובץ:Brasão de armas do reino de Portugal (1385).svg|20px]]{{ש}}[[נונו אלוורש פריירה]] [[קובץ:Armas pereira.svg|18px]]
|ראש מדינה שני=[[חואן הראשון, מלך קסטיליה]] [[קובץ:Royal Coat of Arms of the Crown of Castile (1284-1390).svg|20px]]{{ש}}[[פדרו אלוורש פריירה]] {{גופן|אריאל|110|†}} [[קובץ:Armas pereira.svg|18px]]
|מפקד ראשון=
|מפקד שני=
|כוח ראשון=כ-6,000 איש:
* 4,000 רגלים
* 1,700 [[נושא רומח|נושאי רומח]]
* 800 נושאי [[קשת מוצלבת]]
* 200 [[קשת ארוכה|קשתים אנגלים]]
|כוח שני=כ-31,000 איש:
* 15,000 רגלים
* 6,000 נושאי רומח
* 8,000 נושאי קשת מוצלבת
* יותר מ-2,000 [[פרשים כבדים]] [[ממלכת צרפת|צרפתים]]
|צד ראשון-אבידות=פחות מ-1,000
|צד שני-אבידות=בין 4,000 ל-5,000{{ש}}כ-5,000 לאחר הקרב
|הערות={{גופן|אריאל|110|†}} - נהרג בקרב
}}
[[קובץ:Mosteiro da Batalha (2).JPG|שמאל|ממוזער|250px|מנזר "סנטה מריה של הניצחון בקרב" בבטלייה]]
'''קרב אלז'וברוטה''' (ב[[פורטוגזית]]: '''Batalha de Aljubarrota''') היה קרב שהתרחש ב-[[14 באוגוסט]] [[1385]] במרכז [[פורטוגל]] בקרבת העיירות [[ליריה]] ו[[אלקובסה]], בין ממלכת
הקרב הסתיים בניצחון מכריע של הפורטוגזים, שם קץ לשאיפות ההשתלטות והכיבוש הקסטליאנים, והבטיח את עצמאותה של פורטוגל.
==הרקע לקרב: המשבר של
לקראת סופה של [[המאה ה-14]] התחוללה ב[[אירופה]] [[מלחמת מאה השנים]] במלוא עוזה, והשפעתה התפשטה עד לקצה המערבי של היבשת, בפורטוגל.
בשנים [[1383]]–[[1385]] התנהלה בפורטוגל [[מלחמת אזרחים]] אשר החלה עם מותו של המלך [[פרננדו הראשון, מלך פורטוגל|פרננדו הראשון]]. המלך לא השאיר אחריו בן זכר כיורש, אך לפני מותו חתם על הסכם נישואין של בתו היחידה הנסיכה [[ביאטריש, מלכת פורטוגל|ביאטריש]], עם [[חואן הראשון, מלך קסטיליה]]. ה[[אצולה]] הפורטוגזית לא קיבלה את ההסכם, אשר משמעותו הייתה העברת השלטון בפועל לשושלת החדשה, ולמעשה השתלטות של מלכי קסטיליה על פורטוגל, וגם מעמד הסוחרים העשירים של [[ליסבון]] התנגד לו.
סדרת מעשי עוינות הדדים החלה מיד עם מותו של המלך בדצמבר [[1383]]. קרב משמעותי ראשון, "קרב אטולירוס", התרחש באפריל [[1384]] בין קבוצת קרב קסטיליאנית לכוח פורטוגזי בפיקודו של הגנרל נונו אלוורש פריירה (Nuno Álvares Pereira), אשר נתמך בכוחות סיוע אנגלים. הקרב הסתיים בניצחון פורטוגזי ללא נפגעים. כוח קסטיליאני גדול יותר, בפיקודו של המלך עצמו, הטיל מצור על ליסבון, אך נאלץ לסגת לאחר
באפריל [[1385]] הכריז על עצמו ז'ואאו, [[דוכס]] אביש, בתמיכת [[ממלכת אנגליה]], כמלך [[ז'ואאו הראשון, מלך פורטוגל|ז'ואאו הראשון מפורטוגל]]. הוא החל במסע לגיוס תמיכה עממית גם בערים אשר הביעו את תמיכתם בעבר בנסיכה ביאטריש והמלך חואן הראשון מקסטיליה, והעביר את תמיכתם אליו.
הקסטיליאנים אשר ראו במעשיו של ז'ואאו הראשון מעשה [[מרד|מרידה]], פלשו בכוח בן 31,000 חיילים לפורטוגל תוך שהם מגרשים ושורפים יישובים מאוכלסים בדרכם. כוחות פורטוגזים אשר התנגשו בכוח הקסטיליאני, הביסו אותם ב
==מהלך הקרב==
שורה 20 ⟵ 57:
עם הגעתם, הבחינו הכוחות הקסטיליאנים במערך הפורטוגזי והמלך חואן הראשון החליט להימנע מעימות בתנאים אלה. הכוחות הקסטיליאנים החלו לנוע מסביב לגבעה במטרה לחפש מיקום עדיף מבחינתם למתקפה וניהול הקרב. לבסוף החליטו לבצע מתקפה מן האגף הדרומי. הכוחות הפורטוגזים הגיבו במהירות לתוכנית המתקפה הצפויה ושינו את היערכותם בכיוון הצפוי שלה. בנוסף לכך ובהתאם לתוכניות המלחמה ההגנתיות של בעלי בריתם האנגלים, בנו הפורטוגזים במהירות סדרה של תעלות הגנה ומכשולים, היעילים בעיקר מול כוח פרשים האופייני לקסטיליאנים.
הקרב נפתח בתנועה קדימה של כוח ה[[פרשים]] הכבד של הצרפתים, בעלי בריתם של הקסטיליאנים.
==תוצאות הקרב==
בתוך שעה אחת בלבד מפתיחתו, ועוד לפני שקיעת השמש, הסתיים הקרב. הפורטוגזים הצליחו לתפוס את [[דגל מלחמה|דגל המלחמה]] הקסטיליאני, והלוחמים אשר חשבו כי מלכם נהרג, ברחו בבהלה. חואן הראשון, שלא נהרג, ברח במהירות משדה הקרב, והשאיר את חייליו לבדם ללא מפקד. הכוחות הפורטוגזים פתחו במרדף אחרי הקסטיליאנים הנמלטים והמשיכו לפגוע ולהרוג בהם. מספר האבידות של הקסטליאנים היה כה גדול עד שז'ואאו הראשון מלך פורטוגל איפשר לניצולים המעטים לשוב לביתם ללא פגע. בקסטיליה הוכרז אבל לאומי עד [[חג המולד]] של [[1387]].
באוקטובר [[1385]] פתחו הפורטוגזים במתקפת מנע נגד העיר הקסטיליאנית [[מרידה (ספרד)|מרידה]], והביסו
הניצחונות החד משמעיים של הכוחות הפורטוגזיים הבטיחו את המשך השלטון של המלך ז'ואאו ושושלת [[מלכי פורטוגל#בית אביש|בית אביש]] כשליטי ממלכת פורטוגל.
את הניצחון בקרב הנחשב לקרב העצמאות של פורטוגל חגג המלך ז'ואאו בהקמת ה[[מנזר]] "[[מנזר בטלייה|סנטה מריה של הניצחון בקרב]]", בו קבורים הוא, אשתו, וכמה מצאצאיו (
בשנת [[1386]] חתמו פורטוגל ו[[ממלכת אנגליה]] על הסכם הגנה ושיתוף פעולה הדדי, "[[הסכם וינדזור]]". הסכם זה קיים בתוקף עד ימינו אלה, ונחשב להסכם הבין מדינתי העתיק ביותר שעדיין מתקיים.▼
בשנת [[1411]] חתמו פורטוגל וקסטיליה על הסכם "אייטון-סגוביה" ועל פיו הכירה ממלכת קסטיליה בעצמאותה של ממלכת פורטוגל.▼
▲בשנת 1386 חתמו פורטוגל ו[[ממלכת אנגליה]] על הסכם הגנה ושיתוף פעולה הדדי, "[[הסכם וינדזור]]". הסכם זה קיים בתוקף עד ימינו אלה, ונחשב להסכם הבין מדינתי העתיק ביותר שעדיין מתקיים.
▲בשנת 1411 חתמו פורטוגל וקסטיליה על הסכם "אייטון-סגוביה" ועל פיו הכירה ממלכת קסטיליה בעצמאותה של ממלכת פורטוגל.
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
| |||