עדי נגב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שחזור - אין הצדקה לביטול גורף של עריכות קודמות
ניסוח, הרחבה, עיצוב
שורה 1:
'''"עלה נגב נחלת ערן",''' השוכן במועצה האזורית מרחבים, הינו כפר שיקומי ייחודי מסוגו בעולם, שהוכרז בידי ממשלת ישראל כפרויקט לאומי ומעוגן ע"י 7 החלטות ממשלה. הכפר מציע בית חם, מקצועי, מכבד ואוהב לתינוקות, ילדים ובוגרים עם מוגבלות שכלית התפתחותית קשה, מומים גנטיים ובעיות פיזיות מורכבות.
'''עלה נגב-נחלת ערן''' הוא כפר שיקומי ישראלי לתינוקות, ילדים ומבוגרים עם [[פיגור שכלי|מוגבלות שכלית התפתחותית קשה]] ובעיות רפואיות מורכבות כגון מומים ו[[מחלה גנטית|מחלות גנטיות]]. עלה נגב-נחלת ערן הוא חלק [[עלה (עמותה)|מרשת מרכזי עמותת 'עלה']] בישראל, עמותה הפועלת מ-[[1982]] כמלכ"ר. העמותה מפעילה ארבעה מרכזים בפריסה ארצית, המעניקים טיפול בבני ברק, בירושלים, בגדרה ובנגב.
 
"עלה נגב נחלת ערן" הוא חלק מרשת מרכזי עלה בישראל, עמותה הפועלת מ-1982 כמלכ"ר. עלה הינה רשת המרכזים הגדולה בישראל לטיפול באוכלוסייה עם צרכים מיוחדים ומפעילה כיום ארבעה מרכזים בפריסה ארצית, בבני ברק, בירושלים, בגדרה ובנגב אשר מעניקים טיפולי מקצועי ליותר מ-650 תינוקות, ילדים ובוגרים שירותים בתחום הרפואה, הסיעוד, מקצועות הבריאות, השיקום, החינוך המיוחד ותרבות פנאי. הפעילות של העמותה מבוססת על אמונה חזקה כי לכל אדם באשר הוא מגיעה איכות החיים הטובה ביותר, המושתת על אהבה ללא תנאי. מטרת העמותה הינה לאפשר לכל דייר חיים יצרניים ומכובדים ככל האפשר הכוללים תרומה לחברה ושילובם בחיי הקהילה.
הכפר מקיף קשת רחבה של תחומים: בתי מגורים לאנשים עם [[מוגבלות שכלית התפתחותית]] ונכויות, בי"ח סיעודי מורכב לתינוקות, ילדים ובוגרים. מרכז פרא-רפואי, בריכה הידרותרפית, מרכז חקלאי ועוד. הכפר מציע פתרונות שיקומיים וטיפוליים שלא היו קיימים בעבר באזור הדרום: יחידת שיקום יום ראשונה מסוגה ויחידה בנגב הנותנת מענה טיפולי לאנשים הסובלים מפגיעות וזקוקים לשיקום ללא אשפוז המעניקה אלפי טיפולי חוץ בשנה. מרפאת שיניים לאנשים עם צרכים מיוחדים, בריכה הידרותרפית העומדת לרשות דיירי הכפר, מטופלי יחידת שיקום יום ותושבי הסביבה.
 
'''חזון הכפר השיקומי "עלה נגב –נחלת ערן"'''
יו"ר הכפר - האלוף במיל' וחתן [[פרס ישראל]] על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה [[דורון אלמוג]], מנכ"ל הכפר, ח"כ לשעבר [[אבי וורצמן]].
 
"עולם חסד יבנה" (תהילים פ"ט פסוק ג')
==היסטוריה==
 
"אנו, בעלי היכולת, יוצרים בית המלא באהבה אושר
בשנת 1982 הקימו ב[[בני ברק]] הורי ילדים עם [[פיגור שכלי|מוגבלות שכלית התפתחותית]] קשה ובעיות פיזיות מורכבות את [[עמותת על"ה|עמותת עלה]]{{הערה|1=עמותת עלה ללא גרשיים - ראשי תיבות ל"עזר לילד המיוחד" פועלת משנת 1982 ומפעילה ארבעה מרכזים בבני ברק, ירושלים, גדרה ובנגב.
עמותת עלה עם גרשיים - היא עמותה לקידום הסטודנטים העיוורים והדיסלקטיים בישראל.
אין קשר בין העמותות}} שהקימה מרכזים לילדים אלה.
 
ויכולת עבור ילדים ואנשים עם צרכים מיוחדים.
בהגיע הילדים לגיל 21, משרדי הממשלה חדלו להעניק עבורם תקציב ולכן משפחות נאלצו למצוא מענה הולם לילדיהם ועל כן העמותה החלה בהקמת כפר שיקומי עבורם. [[אבן פינה|אבן הפינה]] הונחה בשנת 2003 והפרויקט קיבל הכרה ממשלתית כפרויקט לאומי המשותף ל[[משרד ממשלתי|משרדי ממשלה]] שונים.
 
כפר ייחודי זה, שהוא הבבואה של טובו של העולם,
בשלב הראשון נבנו מבני מגורים ל-65 דיירים (מתוך 140 דיירים קבועים השוהים בו נכון לתחילת 2016), בי"ס ל[[חינוך מיוחד]] ל-80 תלמידים, בית חולים סיעודי מורכב, מרכז לשיקום יום ומרכז תעסוקה טיפולי.
 
מושתת על ערכי אהבה, נתינה ואכפתיות, כבוד והגינות,
ביוני 2006 נחנך שלב א' של הכפר השיקומי "עלי נגב" (היום: "עלה נגב – נחלת ערן").
 
הנאה ושמחה, ישירות ומקצועיות, אחריות ומחויבות,
במרץ 2007 נחנך שלב ב' של הכפר - הוקמו מתקנים שיקומיים ופרא-רפואיים לאספקת שירותים לכלל אוכלוסיית הנגב. עיקרו של שלב הבנייה השני הוא הוספת מבני מגורים והקמת מתקנים [[פרא-רפואה|פרא-רפואיים]] שישמשו הן את תושבי הכפר והן נזקקים לשירותים אלה מבין תושבי הנגב הגרים מחוץ לכפר. בפברואר 2007 נחנך שלב ג' של הכפר - בו מתקנים ושירותים שיקומיים ופרה-רפואיים לאוכלוסייה עם צרכים מיוחדים בנגב והקמת שכונת מגורים לצוות ומתנדבים.
 
שיתוף הקהילה ועבודת צוות"
פרויקט הבניה והתפעול השוטף מבוצעים באמצעות [[המשרד לפיתוח הנגב והגליל|הרשות לפיתוח הנגב]] בשיתוף משרד הרווחה, משרד הכלכלה, משרד הבריאות ומשרד החינוך.
 
הכפר נקרא ע"ש ערן אלמוג בנם של '''דידי ואלוף (מיל') דורון אלמוג''' שהיה מדייריו הראשונים של הכפר. דורון אלמוג, יו"ר "עלה נגב - נחלת ערן" וחתן פרס ישראל לשנת תשע"ו, נמנה עם מקימי המקום וממשיך להוביל את חזון הכפר ולהניע אותו. אלמוג מוביל מסר חברתי חשוב ביחסה של החברה לחלשים בה - "עוצמת השרשרת האנושית נמדדת ביחסה לחוליות החלשות בה".
בינואר 2017 הונחה בכפר אבן פינה לבית החולים השיקומי הראשון בדרום, שיכלול 108 מיטות שיקומיות, בעלות של 160–180 מיליון שקלים ויצמצם את הפער העצום בבריאות בין המרכז והדרום. בית החולים השיקומי צפוי להיפתח ב-[[2021]].{{הערה|{{ynet|מתן צורי|היסטוריה: החלה בניית בית החולים השיקומי הראשון בדרום|5449947|20 בינואר 2019}}}}{{הערה|{{ישראל היום|גדי גולן|בית החולים השיקומי הראשון נבנה בדרום|680927|7 באוגוסט 2019}}}}י<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://publichealth.doctorsonly.co.il/2019/08/171172/|הכותב=|כותרת=בית חולים שיקומי מוקם בנגב בהשקעה של יותר מ-220 מיליון שקל|אתר=|תאריך=}}</ref>
 
נכון ליוני 2020 מנכ"ל הכפר הוא ח"כ לשעבר [[אבי וורצמן]].
בפברואר 2017 נפתחה בכפר מחלקה שיקומית ראשונה כדי לתת מענה שיקומי לתושבי הדרום, בה 28 מיטות שיקום.
[[קובץ:טקס הנחת אבן פינה.jpg|ממוזער|טקס הנחת אבן פינה לעלה נגב]]
 
== סיפור היווסדו של הכפר - אבני דרך מרכזיות ==
==אוכלוסיות מיוחדות==
'''מעון בוגרים :''' המעון מיועד לנערים ומבוגרים עם מוגבלות שכלית התפתחותית בינונית עד עמוקה, סיעודיים ומתהלכים. המרכז בנוי מ-5 בתים, 24 דיירים בכל בית. נכון ל-2020 במרכז 153 דיירים.
 
בשנת 1982 הוקמה עמותת על"ה (עזר לילד המיוחד) ע"י קבוצת הורים לילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית קשה ובעיות פיזיות מורכבות בעיר בני ברק במטרה לפתח מסגרות ומענים לילדים עם מוגבלויות ונכויות קשות.
המרכז הוא לב לבו של הכפר. במרכז צוות רב מקצועי שאחראי על טיפול ותמיכה. דיירי המרכז מגיל 21 ומעלה משולבים במרכז התעסוקה, מסגרת תעסוקה יומית. המרכז משלב תעסוקה טיפולית עם פיתוח מיומנויות וכישורי חיים. בסדנאות התעסוקה עוסקים הדיירים באומנות שימושית בחמר, במִחזור נייר ומשי, ומייצרים פריטי נוי ויודאיקה הנמכרים לציבור הרחב.
 
בהתאם לחוק החינוך המיוחד בישראל,  משרדי הממשלה מעניקים מימון למשרד החינוך עד גיל 21 והורים רבים נתקלו בקשוי אדיר למתן מענה הולם לילדיהם. הצורך הלאומי בהקמת מוסד שייתן מענה נפגש עם הסיפור האישי של דורון ודידי אלמוג שבאותם ימים חיפשו מענה הולם לערן בנם ז"ל. דורון אלמוג בשיתוף עמותת החלו בהקמת כפר שיקומי עבור אנשים עם מוגבלויות קשות. אבן הפינה הונחה בשנת 2003 והפרויקט קיבל הכרה ממשלתית כפרויקט לאומי המשותף למשרדי ממשלה שונים.
'''בית ספר לחינוך מיוחד:''' בבית הספר 7 כיתות לימוד לילדים עם צרכים מיוחדים מכיתה א' ועד גיל 21. בכל כיתה מורה לחינוך מיוחד ו-2 סייעות. אל בית הספר מגיעים נערים ונערות מהכפר וכן תלמידים אקסטרניים מיישובי הסביבה. כיתה אחת מתנהלת בתוך בי"ח סיעודי מורכב, על מנת שגם התינוקות והילדים המוגבלים ביותר ייהנו ממערכת חינוך מיוחדת עשירה ומגוונת. לכל תלמיד תוכנית קידום אישית לפי צרכיו המלווה על ידי צוות רב מקצועי.
 
בשלב הראשון נבנו מבני מגורים ל-65 דיירים (מתוךנכון 140ל2020 דייריםהכפר קבועיםמהווה השוהיםבית בולחיים נכוןל153 לתחילת 2016דיירים), בי"ס ל[[חינוךלחינוך מיוחד]] ל-80 תלמידים, בית חולים סיעודי מורכב, מרכז לשיקום יום ומרכז תעסוקה טיפולי.
'''מעון יום שיקומי'''
 
ביוני 2006ב2005 נחנך שלב א' של הכפר השיקומי "עלי נגב" (היום: "עלה נגב – נחלת ערן").
'''מחלקת סיעודי מורכב:''' בבי"ח נמצאים תינוקות, ילדים ומבוגרים הזקוקים לטיפול רפואי אינטנסיבי. בבי"ח ניתן מענה לצרכים הייחודים לכל דייר, מעבר לצרכים הרפואיים. אל היחידה מופנים מבוטחי קופות החולים (היחידות להמשך טיפול) חברת הביטוח ומשרד הרווחה. בבי"ח צוות סיעודי, רפואי ופרא-רפואי מקצועי וכן אנשי חינוך. בתוך ביה"ח קיימת כיתת בית ספר לחינוך מיוחד על מנת לתת למטופלים סדר יום עשיר ותכנים בהתאם לגילם ולצרכיהם.
 
במרץ 2007ב2007 נחנך שלב ב' של הכפר -  הוקמו מתקנים שיקומיים ופרא-רפואיים לאספקת שירותים לכלל אוכלוסיית הנגב. עיקרו של שלב הבנייה השני הוא הוספת מבני מגורים והקמת מתקנים [[פרא-רפואה|פרא-רפואיים]] שישמשו הן את תושבי הכפר והן נזקקים לשירותים אלה מבין תושבי הנגב הגרים מחוץ לכפר. בפברואר 2007 נחנך שלב ג' של הכפר - בו מתקנים ושירותים שיקומיים ופרה-רפואיים לאוכלוסייה עם צרכים מיוחדים בנגב והקמת שכונת מגורים לצוות ומתנדבים.
'''בית היוצר-עלה אופקים'''
 
ב2010 נחנך שלב ג' של הכפר - בו מתקנים ושירותים שיקומיים ופרה-רפואיים לאוכלוסייה עם צרכים מיוחדים בנגב והקמת שכונת מגורים לצוות ומתנדבים.
'''מרפאת שיניים לאנשים עם צרכים מיוחדים:''' המרפאה מופעלת על ידי אקי"ם. המרפאה מאובזרת כמו חדר "סנוזלן" על מנת להפחית חרדה של המטופלים. המרפאה מעניקה טיפול רפואי לדיירי הכפר ולאנשים בעלי צרכים מיוחדים באזור הדרום.
 
פרויקט הבניה והתפעול השוטף מבוצעים באמצעות [[המשרד לפיתוח הנגב והגליל|הרשות לפיתוח הנגב]] בשיתוף משרד הרווחה, משרד הכלכלה, משרד הבריאות ומשרד החינוך.
 
ב2017 הונחה בכפר אבן פינה לבית החולים השיקומי הראשון בדרום, שיכלול 108 מיטות שיקומיות, בעלות של 160–180 מיליון שקלים ויצמצם את הפער העצום בבריאות בין המרכז והדרום. בית החולים השיקומי צפוי להיפתח ב2021.
 
בפברואר 2017 נפתחה בכפר מחלקה שיקומית ראשונה כדי לתת מענה שיקומי לתושבי הדרום, בה 28 מיטות שיקום.[[קובץ:טקס הנחת אבן פינה.jpg|ממוזער|טקס הנחת אבן פינה לעלה נגב]]
 
==אוכלוסיות מיוחדות==
המרכז'''מעון הואבוגרים''' לב: לבוהמעון שלמהווה הכפרבית לחיים לנערים ומבוגרים עם מוגבלות שכלית התפתחותית בינונית עד עמוקה, סיעודיים ומתהלכים. במרכזהמעון צוותכולל רב5 מקצועימבני שאחראימגורים עלבמודל טיפולמשפחתי, בכל מבנה מתגוררים 24 דיירים המלווים 24/7  ע"י צוות טיפולי, רפואי ומתנדבים מהארץ ותמיכהומחו"ל. דיירינכון המרכזלמאי מגיל2020 21מתגוררים ומעלהבמעון 153 דיירים.. הדיירים הבוגרים משולבים '''במרכז התעסוקה בכפר,''' מסגרת תעסוקהשיקום יומית. המרכז משלבהמשלבת תעסוקה טיפולית עם פיתוח מיומנויות וכישורי חיים. בסדנאות התעסוקה עוסקים הדיירים באומנות שימושית בחמר, במִחזור נייר ומשי, ומייצרים פריטי נוי ויודאיקה הנמכרים לציבור הרחב.
 
'''בית ספר לחינוך מיוחד''': מיועד לתלמידים עם מוגבלות שכלית התפתחותית בינונית עד עמוקה, מכיתה א' עד גיל 21, המגיעים מהכפר ומיישובי הנגב. בית הספר כולל 16 כיתות לימוד, 5 גנים ו4 כיתות בית חולים כאשר בכל כיתה מורה לחינוך מיוחד, סייעות, בנות שירות מתנדבים. לכל תלמיד תכנית קידום אישית לפי צרכיו המלווה על ידי צוות רב מקצועי הכולל אנשי חינוך וטיפול. נכון לשנת 2020 בית הספר כולל כ-130.
 
'''מעון יום שיקומי:''' גן ילדים לפעוטים עם צרכים מיוחדים בגילאי 6 חודשים ועד 3 שנים. לצד שגרת היום של המעון מקבלים הפעוטים סל שירותים וטיפולי פרא- רפואיים ביניהם פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, ריפוי בדיבור וטיפולים התפתחותיים חינוכיים. במהלך השבוע מתקיימים מפגשי שילוב בין גן הילדים הקהילתי למעון היום השיקומי שמקדמים את החשיפה והשילוב בין הילדים.
 
'''מחלקת סיעודי מורכב:''' בבי"חבית נמצאיםחולים תינוקותלתינוקות, ילדים ומבוגרים הזקוקים לטיפול רפואי אינטנסיבי. בבי"ח ניתן מענה לצרכים הייחודים לכל דייר, מעבר לצרכים הרפואיים. אל היחידה מופנים מבוטחי קופות החולים (היחידות להמשך טיפול) חברת הביטוח ומשרד הרווחה. בבי"ח צוות סיעודי, רפואי ופרא-רפואי מקצועי וכן אנשי חינוך. בתוך ביה"ח קיימת כיתת בית ספר לחינוך מיוחד על מנת לתת למטופלים סדר יום עשיר ותכנים בהתאם לגילם ולצרכיהם.
 
'''בית היוצר-עלה אופקים :''' "בית היוצר – עלה אופקים" הינו מרכז תעסוקתי –שיקומי רב נכותי לאנשים עם קשת רחבה ומגוונת של מוגבלויות ומטרתו להקנות למשתקמים המועסקים בו אורך חיים יצרני והשתלבות בתהליך נורמליזציה חברתית ועצמאות כלכלית. במרכז יועסקו 76 משתקמים ממסגרות שונות, ביניהן משרד הבריאות ומשרד הרווחה המסווגים ל3 רמות של תפקוד – גבוה, בינוני-נמוך וטיפולי. חזון בית היוצר הוא לשים את האדם במרכז ולתת דגש לשלושה מרכיבים מובילים : תעסוקה מגוונת ומותאמת, עצמאות ושכר מכבד. המרכז כולל 4 מתחמים: מתחם אומנויות, מתחם תעשיה חרושתית, מתחם הקהילה – קפה עלה ומתחם חקלאות.
 
'''מרפאת שיניים''' '''בהפעלת אקי"ם -''' מעניקה טיפול רפואי לדיירי הכפר ולאנשים בעלי צרכים מיוחדים באזור הדרום. המרפאה מאובזרת כמו חדר "סנוזלן" על מנת להפחית חרדה של המטופלים.
 
== שיקום ==
'''מרכזמחלקה לשיקום יום:''': יחידת שיקום יום הראשונה והיחידה באזור הנגב. המרכז מעניק מענה מקצועי לאנשים לאחר פגיעות נרכשות כמו: פגיעת ראש טראומתית, אירוע מוחי, פגיעת חוט שידרה או פציעה אורתופדית, הזקוקים לשיקום ללא אשפוז. המרכז מעניק טיפול אינטנסיבי הכולל [[פיזיותרפיה]], [[ריפוי בעיסוק]], טיפול על ידי קלינאית תקשורת, טיפולים רגשיים באומנות, טיפולים פסיכולוגיים שיקומיים ועוד. ליחידה מופנים מבוטחי קופות החולים, חברות הביטוח ונכי צה"ל.
 
'''מחלקת שיקום נוירולוגית אורתופדית:''' מחלקת שיקום נוירולוגית אורתופדית אשר מעניקה מענה שיקומי מקצועי בשלב האשפוז. במחלקה כ-28 מיטת אשפוז עבור מטופלים עם פגיעות מורכבות ורב מערכתיות: פגיעות לאחר תאונות, אירוע מוחי, פגיעת חוט שידרה ו/או פציעה אורתופדית. המחלקה נותנת מענה לקשת רחבה של מטופלים – חיילים ואזרחים מן השורה מגילאי 16 ומעלה. המחלקה מהווה שלב א' לקראת פתיחת ביה"ח השיקומי ב2021.
'''מחלקת שיקום באשפוז:'''
 
'''מרכז הידרותרפי- בריכה וחדר כושר:''': בכפר בריכה הידרותרפית שמעניקהמעניק טיפולים פרטניים וקבוצתיים לדיירי המקום, לתלמידי בית הספר ולאנשים מהקהילה. הבריכה מאובזרת עם ציוד חדשני שמאפשר לאנשים שאינם מתהלכים להיכנס למים וליהנות מהטיפול. ההפניה לטיפולי הידרותרפיה נעשית דרך קופות החולים, משרד הביטחון, חברות ביטוח והמתנומתנ"סים. כמו כן, בשעות אחה"צ פועלים בבריכה חוגי שחייה לתינוקות, שיפור סגנון וכו'.
 
'''מרכז חקלאי:''' מעניק שירותי טיפול לאוכלוסיית הכפר ולמטופלים מהקהילה. המרכז כולל 3 תחומי פעילות: '''1. חוות סוסים-''' גישת העבודה בחווה היא ייחודית הן בפן הטיפולי והן בשיטת האימון של הסוסים. החווה מהווה עבור המטופלים קרקע פורייה להתנסויות רגשיות, תקשורתיות, מוטוריות ותחושתיות. זהו מרחב טיפולי פתוח המאפשר לכל מטופל לבוא לידי ביטוי ולמיצוי הפוטנציאל הגלום בו. שיטת העבודה עם הסוסים מכוונת גם היא ליצירת מוטיבציה פנימית, והיא מבוססת על חיזוקים חיוביים  ומשוחררת מכוחניות (Force free)בעבודה על פי עקרונות ה'קליקר טריינינג'- גישת אימון מודרנית ההולכת וצוברת תאוצה בעולם אילוף בעלי החיים. '''2.ספארי(פינת חי)-''' גישת הטיפול מתבססת על חיזוק הקשר בין המשתתף לחיה עם דגש על שימוש בחושים ועל עידוד ללקיחת אחריות על הטיפול - האכלה, ניקיון ומתן חום ואהבה. מטופלים עם מוגבלות שכלית התפתחותית קשה, תלויים כמעט באופן מלא בסיוע של אחרים, לומדים בתהליך הקשר עם החיה שהיא תלויה בהם ודרך הטיפול בהם מתחזקת אצלם תחושת המסוגלות והמוטיבציה. '''3. חממה''' – גישת העבודה מבוססת על גינון טיפולי, שיטה ייחודית ופופולארית אותה אנו מיישמים יחד עם דיירי הכפר. הדיירים עובדים בחממה הטיפולית, כל אחד לפי יכולתו זורע, שותל ומלווה את תהליך התפתחותו של הצמח עד לקבלת התוצרים שמסופקים למרכזי הכפר. הדיירים זוכים בתהליך לתחושת סיפוק, ערך ומוטיבציה להמשך העשיה.
'''מרכז חקלאי: ספארי ( פינת חי), חוות סוסים טיפולית ומתחם חווה חקלאית'''
 
'''מעבדת מחקר בשיתוף אוניברסיטת בן גוריון:''' מעבדת מחקר קלינית- שיקומית, שמיועדת לאנשים אחרי אירועים מוחיים, בשיתוף חוקרים מהחוג לפיזיותרפיה והחוג למדעי המוח. המעבדה עושה שימוש בטכנולוגיות ייחודיות של מציאות מדומה לשיקום פעילות היד הפגועה וההליכה, תוך כדי יצירת מוטיבציה אצל המטופלים מוקדם ככל האפשר לאחר האירוע המוחי. בשלב הראשון של המחקר הקליני סטודנטים לתארים מתקדמים מהאוניברסיטה ביחד עם קלינאים מבית החולים ינתרו פעילות יומיומית ותפקודים מוטוריים של המטופלים בסביבה הכפרית הייחודית לעלה נגב נחלת ערן. בשלב השני המטופלים יטופלו בשיטות חדשניות ובאינטנסיביות גבוהה יותר מזו הניתנת כיום במטרה לנצל את הפלסטיות המוחית המאפיינת את השבועות הראשונים לאחר הפגיעה. המחקר מושך תשומת לב עולמית כיוון שמדובר במודל חדשני וייחודי מסוגו היות והחוקרים יוצאים מגבולות האקדמיה ומגיעים לעבוד ישירות עם המטופל בסביבה שיקומית שטבעית לו.
'''פרויקט בחזרה לעצמי :'''
 
'''בחזרה לעצמי :''' תכנית בשיתוף הביטוח הלאומי שמטרתה להוות מסגרת יום שיקומית לאנשים שעברו פגיעות נוירולוגיות. התכנית מבוססת על תהליך חצי שנתי של התנסות תעסוקתית במרכזי הכפר לצד ליווי מקצועי ורכישת כלים מעשיים לטובת השתלבות בשוק התעסוקה.
'''גן ילדים קהילתי :''' בכפר גן לילדים רגילים המופעל על ידי מתנ"ס מרחבים ורשת "התחלה חכמה". הילדים מגיעים מדי בוקר לכפר ליום רגיל כדי שיראו בהם חלק נורמלי מחברה בריאה וצודקת. במהלך היום ילדי הגן יוצאים לפעילויות בכפר ובאופן טבעי נחשפים לדיירים. בנוסף, נעשים מיזמים משותפים כגון הכנת כרטיסי ברכה, שילוב ילד מבי"ח בפעילויות של ילדי הגן ועוד.
 
== התנדבות וקהילה ==
'''שכונת מגורים וכפר סטודנטים'''
'''תכנית מתנדבי חו"ל :''' נוסדה בשנת 2014 בכדי לאפשר לאנשים מכם העולם, בכל גיל להצטרף ליצירת השינוי בחייהם של אנשים עם מוגבלות בישראל באמצעות התנדבות. בשנת 2019 השתתפו בתכנית 78 מתנדבים מלמעלה מ-10 מדינות ביניהן ארה"ב, קנדה, אוסטרליה, אנגליה, הולנד, גרמניה,איטליה, טיוואן, קולומביה ועוד. התכנית מעניקה למשתתפים מגורים, דמי מחיה, ליווי מקצועי-אישי, מפגשי הכשרה והעשרה, שיעורי עברית, טיולים בארץ ועוד.
 
'''מתנדבים עצמאים וקבוצות :''' נכון לשנת 2020 פועלים בכפר כ-120 מתנדבים, 60 מהם מתנדבים באופן עצמאי במרכזים השונים ובמתחמי השירות. בנוסף פועלות קבוצות מתנדבים ביניהן מכינות קדם צבאיות, אסירים במסגרת תהליך שיקום, חיילים מבסיסים סמוכים ועוד. בהתאם לחזון הכפר, ההתנדבויות אינן חד פעמיות בכדי לאפשר את הקשר האינטימי והעמוק עם הדיירים והמטופלים. לאורך השנה מתקיימים פרויקטים חד פעמיים של שיפוץ כתרומה לכפר, או אירוע שיא שמותאם לדיירים.
 
'''התכנית הלאומית "ביחד זה אחד" - תיקון עולם:''' מיזם חינוכי - חברתי לשינוי חברתי בתפיסה ביחס לחריג והשונה, בקרב צעירים בחברה הישראלית. בתכנית משתתפים מידי שנה 13,000 תלמידי תיכון וסטודנטים מהארץ ומהתפוצות. התכנית בשיתוף עמותת עלה, משרד החינוך, נגישות ישראל וה-JNF.
 
'''צוות הגינון :''' פרויקט מיוחד במינו להעסקת אנשים עם צרכים מיוחדים מיישובי האזור בעבודות הגננות של הכפר. הצוות התחיל להיבנות בשנת 2018 וכיום מונה 25 עובדים עם מוגבלויות נפשיות ופיזיות קלות. העובדים מגיעים עצמאית לעבודה ומקבלים ליווי פרטני וקבוצתי ע"י הגנן הראשי- איש חינוך וותיק ועובדת סוציאלית. הצוות מוביל פרויקטים שונים בכפר ביניהם יצירת פינות למיחזור בקבוקים, גינון טיפולי עם תלמידי בית הספר ועוד.
 
'''חווה חקלאית מונגשת''' : פרויקט משותף לקרן ההולנדית eleven flower's foundation משרד החקלאות שיהווה מרכז הדרכה אזורי בו יעבדו אנשים עם ובלי צרכים מיוחדים בגידול, אריזה, הדרכה ומכירה של תוצרת חקלאית. החווה תתפרש על 8 דונם ותאפשר עבודה מותאמת לשטח, האקלים והאוכלוסייה. החווה תציב סטנדרט גבוה של גידולים ותוצרים אשר ישווקו וימכרו לשוק הכללי. בעתיד מתוכנן בית ספר חקלאי שיקומי שמטרתו להכשיר ולשלב אנשים עם צרכים מיוחדים בעולם החקלאות.
 
'''גן ילדים קהילתי :''' : בכפר גן לילדים רגיליםילדים המופעל על ידי מתנ"ס מרחבים ורשת "התחלה חכמה". הילדיםהגן מגיעיםהוא מדיחלק בוקרמהמרקם לכפרהאנושי ליוםשל רגילהכפר כדיובאמצעותו שיראואנחנו בהםמלמדים חלקוקדמים נורמליערכים מחברהשל שוויון וחברה בריאה וצודקת. במהלך היום ילדי הגן יוצאים לפעילויות בכפר ובאופן טבעי נחשפים לדיירים. בנוסף,ולמטופלים נעשיםונעשים מיזמים משותפים כגון הכנת כרטיסי ברכה, שילוב ילד מבי"ח בפעילויות של ילדי הגן ועוד.
 
'''עלה בקהילה :'''שילוב תלמידים עם צרכים מיוחדים מיישובי האזור בטיפולים במרכזי הכפר . הפרויקט החל בשנת 2018 בשיתוף פעולה עם עיריית אופקים וממשיך עם הערים ומועצות אזוריות נוספות ביניהן קריית מלאכי ורהט.
 
==פרויקטים עתידיים==
{{מיזם עתידי|פסקה=כן}}
'''שכונת מגורים וכפר סטודנטים:''' בינואר 2021 עתידה להיפתח שכונת מגורים שצמודה לכפר, המיועדת לקבוצות השונות שמשרתות באהבה את הדיירים והמטופלים. בשלב הראשון השכונה תכלול 21 יחידות מגורים ובתים צמודי קרקע עבור בנות שירות, מתנדבים מחו"ל וצוותים רפואיים. בשלב הבא יתווספו 16 יחידות נוספות למשפחות וסטודנטים שישתלבו בפרויקטים ובהתנדבות בכפר.
'''הקמת היישוב דניאל''': ממשלת ישראל אשרה את הצעת שר השיכון להקמת 5 יישובים חדשים בנגב. בהם היישוב החדש "דניאל" על שמו של דניאל טרגרמן שנהרג מפגיעת פצמ"ר בביתו ב[[נחל עוז]] במהלך [[מבצע צוק איתן]]. היישוב "דניאל" יוקם בצמוד לכפר השיקומי עלה נגב – נחלת ערן. היישוב "דניאל" צפוי לאכלס משפחות צעירות, אשר חלקן יעבדו במתחם הכפר. עם פתיחת ביה"ח השיקומי הראשון בנגב, בשטח הכפר, יגדל היצע המשרות.{{הערה|{{TheMarker|יעל דראל|אור ירוק לשני יישובים חדשים בנגב: דניאל וניצנית|1.6311856|24 ביולי 2018}}}}
 
'''בית החולים השיקומי הראשון בנגב :''' כיום באזור הדרום קיים מחסור משמעותי במחלקות שיקום ובמיטות לאשפוז שיקומי. אנשים הנזקקים לשירותי שיקום בדרום הארץ אינם זוכים לקבלו ונאלצים לשהות במשך תקופות ארוכות בבתי חולים במרכז הארץ, הרחק מתמיכת משפחתם וקרוביהם. הכפר השיקומי "עלה נגב – נחלת ערן" נענה לאתגר. ביה"ח השיקומי שמתוכנן להיפתח ב-2021 יכלול 108 מיטות אשפוז, אגף לפגיעות אורתופדיות, אגף לפגיעות נוירולוגיות, מכון מחקר, אולם ספורט מונגש ומרפאות חוץ. 
 
'''הקמתיישוב היישובקהילתי דניאל''': ממשלת ישראל אשרה את הצעת שר השיכון להקמת 5 יישובים חדשים בנגב. בהםבניהם היישוב החדש "דניאל" על שמו של דניאל טרגרמן ז"ל שנהרג מפגיעת פצמ"ר בביתו ב[[נחלבנחל עוז]] במהלך [[מבצע צוק איתן]]. היישוב "דניאל" יוקם בצמוד לכפר השיקומיוצפוי עלהלאכלס נגב – נחלת ערן. היישוב "דניאל" צפוי לאכלסכ-500 משפחות צעירות, אשר חלקן יעבדו במתחם הכפר. עםבכל פתיחתקשת ביה"חמשרות השיקומיוייהנו הראשוןמשירותי בנגב, בשטח הכפר, יגדל היצע המשרותהשיקום.{{הערה|{{TheMarker|יעל דראל|אור ירוק לשני יישובים חדשים בנגב: דניאל וניצנית|1.6311856|24 ביולי 2018}}}}
 
'''מרכז מבקרים ואומנויות''' : בעוד חזון הכפר מתייחס למתן מענה מקצועי, ראוי וברמה הגבוהה ביותר לדיירי הכפר ולאוכלוסיית השיקום, מרכז האומנויות יוסיף מרכיב של מפגש בין אוכלוסיות מיוחדות וקהילה. מטרת המרכז היא ליצור באמצעות הקרבה תודעה חינוכית חברתית של הכרות וקבלה של החלש בחברה. המרכז יכלול חללי עבודה של סדנאות אומנות משותפות שיופעלו על ידי אמנים מהקהילה ויהיה פתוח למבקרים ואנשים מכלל החברה הישראלית.
 
<br />
 
== הכשרות ==
==קורסים מקצועיים==
הכפר מהווה קרקע פורייה לקורסי הכשרות, למסיימים ניתנת תעודה מקצועית בתחום: