פריפריה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ שוחזר מעריכות של 2A02:ED1:F000:3217:FC70:C4DB:8B6:9517 (שיחה) לעריכה האחרונה של המלך הכחול
שורה 2:
 
==מאפיינים בישראל==
הקמת [[יישוב]]ים היוותה ציר מרכזי בהגשמת רעיונות ה[[ציונות]] והחלוציות. לאחר [[קום המדינה]] נוצר צורך דחוף להגן על המרחב מפני [[פלישת צבאות ערב]] מתוקף תפיסת "ה[[הגנה מרחבית|הגנה המרחבית]]" ששלטה אז, וצידדה בגיוס מהיר של האוכלוסייה המקומית להגנה על סביבתה, ותוך כך הקטינה התפיסה את האפשרות לפגיעה משמעותית בהפצצות על ריכוזי אוכלוסייה צפופים<ref>שושנה שטיפטל, ההתיישבות הביטחונית בזיקה למלחמת העצמאות : נובמבר 1947 - יולי 1949, הוצאה לאור: תל אביב : משרד הביטחון - הוצאה לאור, 1992.</ref>. רבים מהעולים החדשים, מרביתם יוצאי צפון אפריקה ואסיה שהיו נטולי מידע ואוריינטציה ביחס לאופציות ההתיישבותיות הקיימות עבורם, הופנו ל[[מעברה|מעברות]] וליישובים המרוחקים מאזור המרכז ומירושלים, שלעיתים אף היו בהליכי הקמה מוקדמים וחלקיים בלבד, וזאת על-מנת ליישב את שטחי המדינה המאוכלסים בדלילות, בעיקר בקרבת הגבולות ב[[הגליל|גליל]] וב[[הנגב|נגב]]. כך נוצרו גם [[עיירת פיתוח|עיירות פיתוח]] רבות שהתאפיינו ברובם גם הן בעולים עם קשיי הסתגלות, ללא שפה, ללא מעמד וללא הנהגה מוסמכת שהובילו ליצירת מדרג סוציו-אקונומי נמוך באזורים אלה שנותר עד היום.
 
ציון הדרך העיקרי בהתוויית מדיניות [[פיזור אוכלוסין|פיזור האוכלוסין]] הייתה 'תוכנית שרון' - 'תכנון פיזי לישראל' - משנת [[1951]]. בתוכנית זו ניסח האדריכל [[אריה שרון]] את עקרונות פיזור האוכלוסין במדינה הצעירה, והגה את הקמת הערים הבינוניות בפריפריה, ואת היישובים הכפריים סביבן. תוכנית זו גובשה כאשר ישראל הייתה מדינה שעיקר אוכלוסייתה חייתה בערים הגדולות.