חוק יסוד: הכנסת – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 43:
:סעיף קטן (ב) לאותו התיקון מסייג ואומר, כי אם התקיימו [[הבחירות לכנסת|בחירות לכנסת]], או התקבל חוק לפיזור הכנסת, או ש[[נשיא מדינת ישראל|נשיא המדינה]] פתח בהליכים להרכבת ממשלה חדשה, בין היום בו אמורה הממשלה להגיש את התקציב (שהוא, לכל המאוחר, 1 בנובמבר שלפני תחילת שנת הכספים) לבין תום שלושת החודשים הראשונים של שנת התקציב (31 במרץ) - אזי חוק תקציב המדינה חייב להתקבל בכנסת עד 31 במרץ, או עד 45 יום מיום כינון הממשלה, לפי המאוחר, ואם לא מתקבל החוק עד אז - הכנסת מתפזרת, ועורכים בחירות בתוך 90 יום.
*תיקון מס' 35 (נחקק: ד' באייר התשס"ב, 15 במאי 2002) - תיקן את סעיף 7א, כך שיאפשר גם פסילת מועמדות של מועמד בודד (ולא רק רשימה) אם יש במעשיו שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, הסתה לגזענות או תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או ארגון טרור נגד המדינה. המועמד הראשון, שפסילתו אושרה סופית בבית המשפט העליון היה [[מיכאל בן-ארי]], שביקש להתמודד לכנסת במסגרת רשימת [[איחוד מפלגות הימין]] ב[[הבחירות לכנסת ה-21|בחירות לכנסת ה-21]] (2019).{{הערה|{{ynet||בית המשפט העליון פסל את מיכאל בן-ארי ואישר את עופר כסיף|5480103|17 במרץ 2019}}}} ב[[הבחירות לכנסת העשרים ושתיים|בחירות לכנסת ה-22]] פסל בית המשפט העליון את מועמדותם של [[ברוך מרזל]] ו[[בנצי גופשטיין]], שהתמודדו מטעם [[עוצמה יהודית]], בשל הסתה לגזענות.{{הערה|{{ynet|יעל פרידסון, מורן אזולאי ויובל קרני|העליון הכריע: גופשטיין ומרזל פסולים מלהתמודד בבחירות|5575260|25 באוגוסט 2019}};{{ש}}{{פס"ד עליון|קישור=19054870.V06|סוג=ע"ב|עותר=גיל סגל ואחרים|משיב=איתמר בן גביר ואחרים|ניתן ב=25 באוגוסט 2019}}}} ועדת הבחירות המרכזית פסלה בעבר גם את המועמדים [[עזמי בשארה]] (2003), [[אחמד טיבי]] (2003), [[חנין זועבי]] (2013 ו-2015), [[ברוך מרזל]] (2015), [[עופר כסיף]] (2019) ו[[היבא יזבק]]] (2020), וכן הוגשו ערעורים לבית המשפט העליון בדרישה לפסול את ברוך מרזל (2003) ואת [[איתמר בן גביר]] (2019), אך בית המשפט העליון לא אישר אף אחת מאותן פסילות, בנימוק שהן לא עמדו בקריטריונים הראייתיים המחמירים הנדרשים לפסילת מועמד לכנסת.
{{עוגן|החוק הנורווגי הקטן}}
*תיקון מס' 42 (נחקק ב-30 ביולי 2015), המכונה גם '''"החוק הנורווגי הקטן"''' - תיקון זה נחקק כ[[הוראת שעה]], לתקופת כהונתה של [[הכנסת העשרים]] בלבד. במרכזו חקיקת סעיף 42ג והרחבת סעיף 43. התיקון מסדיר את אפשרותו של [[חבר הכנסת]] המכהן כ[[שר]] או כ[[סגן שר]] להפסיק את חברותו ב[[הכנסת|כנסת]]. במקומו של חבר הכנסת שהפסיק את כהונתו לפי סעיפים אלו יבוא המועמד הבא בתור ברשימת המועמדים לכנסת של המפלגה אליה משתייך חבר הכנסת. בשונה מ[[התפטרות]] מהכנסת, במקרה של הפסקת חברות, היה וחבר הכנסת שחברותו הופסקה יחדל מלכהן כשר או כסגן שר, או ימונה לתפקיד [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]], [[ראש ממשלת ישראל#ראש הממשלה בפועל|ראש הממשלה בפועל]] או [[ממלא מקום ראש הממשלה]], תחודש חברותו בכנסת, והאחרון שנהיה לחבר הכנסת מבין חברי רשימתו - יחדל מלכהן.{{ש}}על פי הוראות התיקון, חבר הכנסת אחד בלבד מכל רשימת מועמדים רשאי להפסיק את חברותו בכנסת בהתאם לסעיף זה, אך מי שהפסיק את חברותו בכנסת רשאי "להתחלף" עם שר או סגן שר אחר מרשימתו, ובכך לחזור ולכהן בכנסת עם הפסקת חברותו בה של שר או סגן שר אחר.
{{עוגן|חוק ההדחה}}