הבדלים בין גרסאות בדף "טלפתיה"

הוסרו 64 בתים ,  לפני 10 חודשים
מ
שוחזר מעריכות של 2A01:6500:A038:779B:1645:A748:A96:A970 (שיחה) לעריכה האחרונה של כפית אלסטית
(הגהה, הועבר, הועבר, הועבר, הועבר, הרחבה, הרחבה, תקלדה, תקלדה, תקלדה, תקלדה, תקלדה, תקלדה)
מ (שוחזר מעריכות של 2A01:6500:A038:779B:1645:A748:A96:A970 (שיחה) לעריכה האחרונה של כפית אלסטית)
חקר הטלפתיה קיבל תנופה מדעית בראשית שנות ה-30, עם תחילת המחקרים שערך הפרופסור האמריקני לפסיכולוגיה מאוניברסיטת דיוק, ג'וזף בנקס ריין (Joseph Banks Rhine), שכינה את התופעה תפיסה על-חושית. יחד עם עמיתו לאוניברסיטה, קרל זנר, פיתח ריין חמישה קלפים נושאי צורות (ריבוע, עיגול, כוכב מחומש, גלים וסימן +) שאותם היה צריך לנחש "קורא המחשבות". בכל הניסויים הללו לא נמצאו הוכחות חותכות לקיומה של טלפתיה.
 
באותה תקופה ניסה החוקר הסובייטי ל. וסילייב מאוניברסיטת לנינגרד להפנט אנשים ממרחק 1,000 מייל ולהשפיע עליהם בכוח הטלפתיה. הניסויים נערכו גם דרך מסכי מיגון אטומים לגלים אלקטרומגנטיים, מה שהוביל את וסילייב להשערה כי במקרה של ה-PSI לא מדובר בגלים כאלה, אלא באנרגיה אזוטרית ואקזוטית ייחודית. אין הוכחות להצלחתם של ניסויים אלה לפי כך מכאן רואים יש דבר כזה טלפתיה.
 
בערך באותו זמן עשה לעצמו שם בברית המועצות וולף מסינג, מי שנחשב על ידי חסידיו לגדול הטלפתים בכל הזמנים, שהתמחה בקריאת מחשבות. מחקרים טוענים כי רוב הפרטים הביוגרפיים אודות מסינג הם בדויים.