ג'עפר א-צאדק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קוראן ==> הקוראן
תקיה ==> תקייה
שורה 51:
ג'עפר א-צאדק חי בתקופה לא שקטה, בה בוצעו מספר ניסיונות לחולל הפיכה נגד שלטונם המתערער של [[בית אומיה|האומיים]]. השיעים נחשבו למרדנים והיוו סכנה ליציבות שלטון ה[[ח'ליפה|ח'ליפים]] הסונים, ועל כן נרדפו על ידי המשטר. זמן קצר לאחר מות אביו של ג'עפר, [[מוחמד אל-באקר]], דודו של ג'עפר [[זייד אבן עלי]] ניסה למרוד נגד האומיים. ג'עפר לא לקח חלק במרידה, אולם רבים מקרובי משפחתו נהרגו על ידי השלטונות, ובכלל זה דודו, ואחרים נענשו. לבסוף, הצליחו ה[[בית עבאס|עבאסים]] להפיל את שלטונו של בית אומיה ב-[[750]], כאשר היה ג'עפר בן 48.
 
מספר קבוצות מורדות ניסו לשכנע את ג'עפר לתמוך בהם, אולם הוא התחמק מבקשותיהם, ולא ניסה למרוד בעצמו. לטענת מקורות שיעיים, הוא שרף את מכתביהם אל הפונים אליו, שהבטיחו לו את ה[[ח'ליפה|ח'ליפות]]. יש הטוענים, כי שתיקתו הזהירה של ג'עפר לגבי עמדותיו האמיתיות ביססה את ה"[[תקיהתקייה]]" (הסתרת אמונותיך והטעיית האויב בעת רדיפה) כדוקטרינה שיעית. על פי השקפת השיעים, העמימות שנקט, והתמקדותם של האומיים באיומים אחרים בשל כך, אפשרה לג'עפר להמשיך לבסס את מעמדו כמשפטן מוביל, ולארגן בתי ספר להפצת מסר האסלאם השיעי.
 
==תחת שלטון בית עבאס==