אחמד אבן חנבל – הבדלי גרסאות

הגותו של אחמד אבן חנבל הייתה מבוססת על פרשנות מאוד פשטנית של הכתוב בקוראן. [[הקוראן]], בדומה ל[[תורה]], מלא תאורים אנתרופומורפיים של אללה, המדמים אותו כיושב על כס כבודו, מדבר וכן הלאה. אחמד אבן חנבל היה אנוס לקרוא קטעים אלו כשמם, גם אם הם עומדים לכאורה בניגוד לרעיון הייחוד של [[אללה]] (תוחיד) והטרנסצנדנטיות שלו, הנובעת מעיקרון זה. בעניין זה, היה לו ויכוח גדול עם זרמים שביקשו לפרש את הקוראן על בסיס סילוגיזם (קיאס) והלוגיקה היוונית שאחיזתה בעולם השכלתני האסלאמי התחזקה עם עלית תנועת התרגום (בית אלחכמה) של היצירות היווניות והרומיות הקלסיות בימי [[הארון א-רשיד]] העבאסי ואחריו. הזרם הראשי בתחום זה היה ה[[מועתזילה]] או הדיאלקטיקה.

 

 

אבל הח'ליף לא הגדיר רק את אמונתו שלו, הוא ביקש להכפיף את כל נתיניו לאמונה זו עצמה. בעצם ניסה הח'ליף לחרוג מגבולות סמכותו המוסכמת כשליט פוליטי וכסמל דתי ולהגדיר את עצמו כמי שקובע את האורתודוקסיה, את הנורמה הדתית, בדומה לקיסר הביזנטי ולשאהנשאה הפרסי, אשר מדמות שניהם ינקו השליטים הפוליטיים בתולדות האסלאם. יש בכך אף דמיון לדרכיהם של השיעים, שה[[עבאסים]] ביקשו להתקרב אליהם ולפייסם. לכך התנגדו העלמאא, ואחמד אבן חנבל בראשם. רבים מהם נכנעו לדיקטאט של הח'ליף, מחשש לחייהם, ומתוך חמישים עלמאא שהובאו כדי שיודו באמונה שהקוראן נברא בכיכר העיר, סירבו רק אבן חנבל ועוד עלמאא אחד.