זאב שטרנהל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה קלה
Noon (שיחה | תרומות)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
שורה 127:
 
===מסורת האנטי-נאורות: מהמאה ה-18 עד למלחמה הקרה===
הספר התפרסם בצרפתית בשתי מהדורות בשנת 2006, תורגםותורגם לאנגלית (בהוצאת [[אוניברסיטת ייל]] ועומד לצאת בדצמבר 2009), לאיטלקית וליוונית. מהדורה צרפתית חדשה תהיה ב-2010. התזה הבסיסית של הספר היא שהאנטי-נאורות התפתחה החל ב[[המאה ה-18|מאה ה-18]] כביקורת הנאורות הרציונליסטית והאוניברסליסטית, לא לאנטי-מודרניות אלא למודרניות אחרת. במילים אחרות, ישנה מודרניות נאורה, נושאת ערכים אוניברסליים, מודרניות של [[זכויות אדם]] וקדימות היחיד לחברה, וישנה מודרניות אחרת, אנטי-רציונליסטית, קומוניטאריאנית ולאומנית. זו, התפתחה מהמחצית השנייה של המאה ה-18 לאורך המאה ה-19 והמאה ה-20, והיא מבוססת על קדימות החברה ליחיד ועל פולחן ה[[היסטוריה]]. כך חתרה האנטי-נאורות תחת יסודות הליברליזם והדמוקרטיה והניחה את היסודות ללאומיות הרדיקלית של מעבר המאות ה-19 וה-20 .
 
המושג [[נאורות]] נוצר במאה ה-18 על ידי בני הדור עצמם והוא משמש בשתי הוראות: הוא מאפיין את התקופה, ובאותה עת הוא בבחינת תבנית המשמשת כביטוי לשינויים המפליגים בתפישת האדם והחברה שמציינים יותר מכל את הזמן ההוא: הגלויהגילוי המופלא שבני אדם הם יצורים בעלי זכויות, ולזכויות אלו קוראים [[זכויות טבעיות]], על מנת לומר שאלו שייכות להם מטבע בריאתם. את תפישת האוטונומיה של היחיד חייב העולם המודרני למהפכה המדעית של [[המאה ה-17]], ואילו את יישומה במונחים של פרימט היחיד ביחס לחברה ולמדינה חייבים אנו לפילוסופיה האנגלית של שלהי אותה מאה. [[תומאס הובס]] היה החלוץ הגדול, המהפכן האמיתי. על היסודות האינדיבידואליסטים והתועלתניים שיצק הובס - האדם כיצור אוטונומי, מעין אטום הנע במרחב, הפועל לפי שיקולים של תועלת ונזק - גיבש [[ג'ון לוק]] את תפישת החברה והמדינה של הנאורות: האדם הוא החומר והיוצר של הסדר החברתי. החברה היא מעשה ידיו, תוצאה של החלטה רציונלית וולונטרית ואיןותכליתה לההיחידה שום תכלית אחרת מאשרהיא לשרת את האינטרסים של יוצריה. אינטרסים אלה כוללים מרחב של חרותחירות גדול ככל האפשר ויכולתו של האדם להיות אדון לעצמו. לוק מציג לא רק את העקרונות אלא את הדרך למימושם: אחרי [[מונטסקיה]], שהעניק לנו את הרעיון שכוח אפשר לבלום רק באמצעות כוח, הוא בונה שיטה המבוססת על שלששלוש רשויות המחלקות ביניהן את הכוח השלטוני, ועל הכרעת רוב: זהו המודל הבסיסי של [[דמוקרטיה פרלמנטרית]]. על עבודתם של לוק ומונטסקיה מבוסס מבנה הממשל האמריקאי כפי שעוצב בארצות הברית בסוף המאה ה-18, ערב [[המהפכה הצרפתית]].
 
על מנת לומר כי אינטרס היחיד הוא תכלית קיומן היחידה של החברה ושל המדינה, השקיעו הובס, לוק, ואחריהם [[ז'אן-ז'אק רוסו|רוסו]], בלי לדבר על כל הווריאציות האחרות של אסכולת משפט הטבע, מאמצים אדירים בתיאור הנסיבות שהביאו את בני אדם לצאת ממצב הטבע. הם ידעו כי הדברים מעולם לא התרחשו בצורה כזאת, כי מעולם לא היה קיים מצב טבע, אך פיקציה לוגית זו הייתה נחוצה על מנת לטעת בשיח הפילוסופי והפוליטי את התפישה לפיה ביסוד החברה מצויה טובת היחיד והיחיד הזה הוא בעל זכויות השייכות לו מעצם מהותו, הן טבועות בעצם אנושיותו ולכן החברה אינה יכולה ליטול אותן ממנו. לזכויות אלה קראו זכויות טבעיות עד שנכנס לשימוש בסוף המאה ה-18 המושג המודרני של זכויות האדם. שלוש המהפכות של סוף המאה ה-17 והמאה ה-18, האנגלית ("[[המהפכה המהוללת]]"), האמריקאית והצרפתית, היו מהפכות של זכויות האדם, וזכויות האדם הן העקרון המארגן של הדמוקרטיה. הפילוסופיה שמאחוריהן הייתה אותה פילוסופיה: התפישה לפיה האדם מטבעו, בכל זמן ובכל מקום, מעצם מהותו הוא יצור תבוני ולכן גם ייצור חופשי ושווה לכל בני אדם אחרים.