המפלגה הקומוניסטית הישראלית – הבדלי גרסאות

למרות שבאופן רשמי הגדירה את עצמה כמפלגה קומוניסטית יהודית-ערבית רובם המכריע חבריה ומצבעיה היו ערביים ורבים מהם הכריזו שלמרות שאינם קומוניסטים הם מצביעים לרק"ח מכיוון שהיא המפלגה הלאומית-ערבית היחידה שפועלת בפוליטיקה הישראלית{{הערה|1=שמואל מיקוניס, '''על: 1) סתירות ומסקנות (פ.ק.פ. - מק"י) 2) על זהות לאומית יהודית והמאבק על העיקר''', עמ' 12-13; [http://www.matzpen.org/index.asp?p=rakakh-78 מטורפים, נגועים בכלבת, חשישניקים], אל-ראד, גיליון מס' 4, מאי 1976 }}. ומנגד הואשמה על ידי כוחות משמאלה, כגון [[מצפן (ארגון)|מצפן]] שנטשה את השאיפה למהפכה סוציאליסטית. מבחינה אידאולוגית גם החברים היהודים וגם החברים הערבים קיבלו את האידאולוגיה הקומוניסטית ולפיה פעלו במעגל הפנימי של המפלגה, וכך לדוגמה מזכ"ל המפלגה היה יהודי ובמוסדותיה נשמר רוב יהודי לפי העיקרון שמפלגה קומוניסטית צריכה לשקף את המצב הדמוגרפי בארצה, אולם כאשר המפלגה הפיצה תעמולה והתמודדה במעגלים ציבוריים היא הדגישה את הפן הלאומי-פלסטיני תוך צמצום דרסטי של התעמולה המעמדית-סוציאליסטית עד כמעט להיעלמותה בתקופות מסוימות{{הערה|1=אלי רכס, '''בין קומוניזם ללאומיות ערבית: רק"ח והמיעוט הערבי בישראל (1965-1973)''', עמ' 173-183, 405-410}}.

 

 

רק"ח התמודדה לראשונה באופן עצמאי בבחירות ל[[הכנסת השישית|כנסת השישית]] בנובמבר [[1965]] (3 מנדטים), במהלך מערכת הבחירות היא זכתה לתמיכה פוליטית מצדה של מצרים, שבאותו הזמן הייתה במצב מלחמה עם ישראל והשלטונות המצריים שידרו שידורי תעמולה ל[[ערביי ישראל]] שקראו להצביע לרק"ח{{הערה|1={{דבר|יואל דר|המערך קיבל יותר ממחצית הקולות בישובי המיעוטים|1965/11/05|01109}}}}. ל[[הכנסת השביעית|כנסת השביעית]] בנובמבר [[1969]] (3 מנדטים) ול[[הכנסת השמינית|כנסת השמינית]] בדצמבר [[1973]] (4 מנדטים). אחר כך, אחרי [[1977]] התמודדה במסגרת [[החזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון]] ([[חד"ש]]) בבחירות לכנסות ה-9 ועד ה-12. ב-[[1989]] שינתה את שמה שוב למק"י והמשיכה להיות חלק מרשימת חד"ש.