גר תושב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏הגדרתו: שיטות בתלמוד
שורה 2:
 
==הגדרתו==
החולקים על דין זה הם רבי מאיר, שסובר שמספיק שיקבל על עצמו שלא לעבוד עבודה זרה, וכן אחרים, שסוברים שצריך שיקבל על עצמו לקיים את כל התורה חוץ מאיסור נבילות (עבודה זרה סד:). אמנם חכמים סוברים שצריך שיקבל על עצמו לקיים את שבע מצוות בני נח, וזו ההלכה (שו"ע יו"ד קכד-ב, וכן משמע מתוס' יבמות מח: ד"ה זה. ותורת הבית שער א (הובא בגר"א יו"ד קכב-ד) כתב שמחלוקת התנאים היא רק לעניין להחיותו, אך יינו מותר לכו"ע כשלא עובד עבודה זרה).
 
בתלמוד{{הערה|{{בבלי|עבודה זרה|סד|ב}}}} יש דעות שונות המגדירות גר תושב, הדעה המחמירה ביותר (אחרים) סבורה כי גר תושב הוא רק אם קיבל עליו את כל המצוות חוץ מאיסור אכילת נבילה. הדעה המקילה ביותר היא שיטת ר' מאיר שמספיק שיקבל עליו רק איסור עבודה זרה. אולם הדעה שנפסקה להלכה{{הערה|ראו {{שולחן ערוך|יורה דעה|קכד|ב}}.}} (חכמים) גוי שקיבל על עצמו ב[[בית דין (הלכה)|בית דין]], לפני שלושה [[דיין (משפט עברי)|דיינים]], לקיים את שבע מצוות בני נח, נהיה גר תושב. לאחר הקבלה, יש חובה הלכתית לדאוג לחייו.