סלבדור דאלי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הצלת 2 מקורות והוספת 1 לארכיון.) #IABot (v2.0.1
פדריקו גרסיה לורקה ==> פדריקו גארסיה לורקה
שורה 26:
בשנת [[1922]] עזב דאלי ל[[מדריד]], שם למד באקדמיה לאמנות (Academia de San Fernando). בשלב זה כבר רכש לו דאלי מעמד של אדם אקסצנטרי, ש[[שיער|שערו]] ארוך והוא מתגאה בפאות-לחיים, במעיל, בגרביונים ובמכנסיים בגובה הברכיים בסגנון המאה הקודמת. ה[[שפם]] המצועצע של דאלי תרם גם הוא להופעתו- דאלי הושפע מהשפם של הצייר הספרדי בן [[המאה ה-17]], [[דייגו ולסקס]]{{מקור}}. את עיקר תשומת לבם של חבריו הסטודנטים רכש על ידי ציוריו, בהם התנסה ב[[קוביזם]] (וזאת על אף שנראה כי שבציוריו המוקדמים דאלי עדיין לא הבין את התנועה הקוביסטית, שכן ידיעותיו על הזרם הגיעו ממספר מאמרים בכתבי עת וקטלוגים, שכן לא היו בתקופה זו אמנים קוביסטים במדריד).
 
דאלי התנסה גם ב[[דאדאיזם]]{{מקור}}, זרם שאת השפעותיו ניתן לראות ביצירתו לאורך השנים. הוא הפך לידיד קרוב של המשורר [[פדריקו גרסיהגארסיה לורקה]], גם במישור הרומנטי, כמו גם עם [[לואיס בוניואל]]. דאלי סולק מהאקדמיה זמן קצר לפני בחינות הגמר בשנת [[1926]], כשהצהיר כי לאיש בפקולטה אין את הכישורים לבחון אותו.
 
באותה השנה ערך את ביקורו הראשון ב[[פריז]], שם פגש את [[פבלו פיקאסו]]. האמן הוותיק שמע טובות על דאלי מ[[ז'ואן מירו]]. בשנים הבאות יצר דאלי מספר יצירות שהושפעו משמעותית מפיקאסו וממירו, כשהתחיל להגדיר את סגנונו. כמה מאפיינים של יצירותיו לאורך השנים צצו כבר בשנות העשרים, אולם דאלי כילה את כל סגנונות האמנות שיכול היה למצוא, ויצר יצירות בקשת רחבה של סגנונות, מיצירות בסגנון קלאסי-אקדמי ועד [[אוונגרד]] חדשני, לעיתים ביצירות נפרדות, ולעיתים באותה יצירה. תערוכות של יצירותיו ב[[ברצלונה]] משכו תשומת לב רבה, ומבקריו נחלקו בין המשבחים למבולבלים.
שורה 65:
בצעירותו תמך דאלי במשך זמן מה ב[[אנרכיזם]] וב[[קומוניזם]]. בזכרונותיו מופיעות אנקדוטות רבות על הצהרות פוליטיות רדיקליות, אך יותר במטרה להמם את שומעיו מאשר בשל שכנוע עצמי עמוק. כשהגיע לחוג שהורכב כמעט אך ורק מסוריאליסטים [[מרקסיזם|מרקסיסטים]] שראו ב[[מונרכיה|מלוכנים]] אויב כמו גם באנרכיסטים, הסביר להם דאלי שהוא "אנרכו-מלוכני".
 
עם פרוץ [[מלחמת האזרחים בספרד]] ברח דאלי מהלחימה וסירב להזדהות עם קבוצה כלשהי. לאחר שחזר לקטאלוניה, בתום מלחמת העולם השנייה, התקרב דאלי לשלטונו של פרנקו. דאלי הכריז כמה הצהרות שתמכו בדיכוי שביצע משטרו הפשיסטי של פרנקו, כשהוא מברך את פרנקו על פעולותיו שמטרתן "לרוקן את ספרד מכוחות הרסניים". דאלי שלח מברקים לפרנקו, שבהם בירך אותו על חתימתו על גזרי דין מוות לאסירים פוליטיים. דאלי אפילו צייר את ביתו של פרנקו. משטר פרנקו הראה סובלנות לאקסצנטריות של דאלי, בין השאר משום שהוא היה בין האמנים היחידים בעלי שם עולמי שהסכימו לגור בספרד הפשיסטית. עם זאת, דאלי הפגין חוסר ציות פומבי בכך שהילל את [[פדריקו גרסיהגארסיה לורקה]], גם בשנים שעבודתו של לורקה הייתה מוקצית ואסורה בספרד.
 
לדאלי לא הייתה כמעט סימפתיה לאנושות באופן כללי. אחת מאמירותיו הפוליטיות היא שלא אכפת לו לגבי אחרים, כל זמן שהוא יכול להיות מלך. כאשר בוחנים את דאלי דרך פריזמה של אנוכיות, האידאולוגיות המשתנות שלו מקבלות קו ברור ועקבי. כשדאלי היה עני ולא מוכר, הוא תמך בפירוק אלים של המערכת השלטונית והחברתית; מאוחר יותר, כשהתעשר והתפרסם, תמך במשטרו של פרנקו שאיפשר לו אורח חיים זה.
שורה 88:
* [[1922]] ''Cabaret Scene'' ו-''Night Walking Dreams''
* [[1923]] ''Self Portrait with L'Humanite'' ו-''Cubist Self Portrait with La Publicitat''
* [[1924]] ''Still Life (Syphon and Bottle of Rum)'' (עבור פדריקו גרסיהגארסיה לורקה) ו-''Portrait of Luis Buñuel''
* [[1925]] ''Large Harlequin and Small Bottle of Rum'', וסדרה של פורטרטים עבור אחותו אנה מריה, הבולט שבהם ''Figure At A Window''
* [[1926]] ''Basket of Bread'' ו-''Girl from Figueres''