אופציה בינארית – הבדלי גרסאות

לאור גידול משמעותית במספר הסוחרים העצמאיים בענף ה[[פורקס]] ובאופציות בינאריות, הוחלט בישראל להסדיר את הענף. הליך ההסדרה כולל התקנת תקנות וכללים, שמטרתם לתת יציבות לענף ולהגן על עניינם של הסוחרים. תקנות וכללים אלו, נובעים ממתיקון 42 לחוק ניירות ערך שאושר בכנסת ופורסם בנובמבר 2014{{הערה|[https://web.archive.org/web/20160109191710/http://www.isa.gov.il/ExchangeTradingFloors%d7%97%d7%a7%d7%99%d7%a7%d7%94%20%d7%95%d7%90%d7%9b%d7%99%d7%a4%d7%94/Legislation/Rules%20under%20the%20supervision%20authority/IsaFile_30121420/Pages/default.aspx תיקון 42 לחוק ניירות ערך] אשרמאתר אושרהרשות בכנסתלניירות ופורסם בנובמבר 2014ערך}}. כלל הגופים הפועלים בענף בישראל, אשר בסופו של תהליך, יקבלו היתר, יהיו נתונים לפיקוחה של [[רשות ניירות ערך]].

בהתאם להנחיות המחוקק, אשר פורסמו בנובמבר 2014, על חברה המעוניינת להמשיך ולפעול בתחום האופציות הבינאריות להגיש בקשה רשמית לגוף המפקח על מנת להמשיך ולפעול. על פי התקנות, חברה אשר לא הגישה בקשה שכזו עד יום התחילה (26.05.15), לא תוכל להמשיך ולפעול. [https://web.archive.org/web/20151216090750/http://www.isa.gov.il/ExchangeTradingFloors/Segal_message/Documents/14062015.pdf חברות אשר הגישו בקשה], ימתינו למתן היתר מן הגוף המפקח, ועד אז יוכלו להמשיך עסקיהן. אף על פי כן, חברות אשר הגישו בקשה לקבלת היתר כאמור, קיבלו תשובה שלילית מ[[רשות ניירות ערך]], ובמרץ 2016 אסרה הרשות על מסחר באופציות בינאריות בישראל באמצעות זירות מסחר פרטיות. בין הנימוקים לצעד זה: "מורכבות המכשיר, הקושי בתמחור שלו והיעדר האפשרות לבצע ניתוח כלכלי מושכל מקנים לפלטפורמה ולמכשירים הפיננסיים אופי של משחק ניחושים"{{הערה|{{כלכליסט|רעות שפיגלמן|רשות ני"ע אסרה על סחר באופציות בינאריות|3684096|21 במרץ 2016}}|שם=איסורמסחר}}. באוקטובר 2016 פנה ראש רשות ניירות ערך, פרופ' [[שמואל האוזר]], ל[[היועץ המשפטי לממשלה|יועץ המשפטי לממשלה]] בבקשה שיפעל לשינוי החוק כך ניתן יהיה לאסור גם שיווק אופציות בינאריות מישראל לחו״ל{{הערה|{{Bizportal|גיא בן סימון|האוזר: לאסור שיווק אופציות בינאריות מישראל לחו״ל|453485|26 באוקטובר 2016}}}}.