שלמה צמח – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 14:
בשנים [[1909]]–[[1914]] למד צמח [[חקלאות]], [[ספרות]] ו[[פילוסופיה]] ב[[הרפובליקה הצרפתית השלישית|צרפת]]. בשנת 1914 הוסמך כ[[מהנדס]] חקלאי, ויצא לבקר את בית הוריו בפלונסק, ועקב פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] נתקע בפולין. עסק בפעילות ספרותית ב[[ורשה|וורשה]] ולאחר מכן ב[[אודסה]]. בשנת [[1921]] חזר לארץ ישראל. שימש כמורה ב[[מקווה ישראל]], ואחר כך ניהל את המחלקה להדרכה בתחנת הניסיון החקלאית של [[ההנהלה הציונית]].{{הערה|[[יהודה ארז]], "אגרות דוד בן-גוריון", הוצאת עם עובד ואוניברסיטת תל אביב, 1971, כרך ראשון, עמ' 456-457.}} בשנת [[1933]] היה ממייסדי [[בית הספר החקלאי כדורי]] ומנהלו הראשון.
 
צמח כתב [[ספר עיון|ספרי עיון]] וספרי עזר חקלאיים והיה [[מבקר ספרות]]י. ערך את [[כתב עת ספרותי|כתב העת הספרותי]] "[[מאזניםבחינות (כתבבבקורת עת)|מאזניםהספרות]]"., זכהבהוצאת ב[[פרסמוסד ברנרביאליק]] ב-1955,{{הערה|{{דבר||פרס ברנרמהקמתו לש.צמח ולי.קשת |1955/01/07|01012}}}} והיה חתןבשנת [[פרס ישראל1952]] לועד שנת [[ספרות יפה1956]], לשנתכאשר התפטר<ref>שלמה צמח, מכתב למוסד ביאליק, ב[[ה'תשכ"הארכיון גנזים]], סימול 40357 (אוסף 52)</ref>. בעקבות כך הפסיקה, ב-[[19651957]]), הופעת כתב העת.
 
ערך את [[כתב עת ספרותי|כתב העת הספרותי]] "[[מאזנים (כתב עת)|מאזנים]]"{{דרושה הבהרה|סיבה=מתי?}}. זכה ב[[פרס ברנר]] ב-1955,{{הערה|{{דבר||פרס ברנר לש.צמח ולי.קשת |1955/01/07|01012}}}} והיה חתן [[פרס ישראל]] ל[[ספרות יפה]] לשנת [[ה'תשכ"ה]] ([[1965]]).
 
שלמה צמח נפטר בשנת [[1974]]. על שמו [[שמות רחובות בישראל|נקרא רחוב]] ב[[ירושלים]] בשכונת יפה נוף.
שורה 22 ⟵ 24:
בשנת [[2006]] פרסמה חוקרת הספרות [[נורית גוברין]] מאמר בעיתון "[[הארץ]]", שבו תיארה את יחסי החברות-יריבות ששררו בין בן-גוריון וצמח מאז ילדותם המשותפת בפלונסק ולכל אורך ימי חייהם. החוקרת ניתחה סיפור של צמח בשם "רזלה ועטרה" שפורסם בשנת [[1930]], המספר ספורן של שתי [[פרד]]ות ומצאה בו אלגוריה על פרשת יחסיהם של הסופר ובן-גוריון.
בשנת [[2010]] יצא לאור ספרו של [[אריה (בודה) בודנהיימר]] "בזכות החבר מפלונסק", המגולל את סיפורו של שלמה צמח, ובתוכו גם סיפור הידידות והמחלוקת עם דוד בן-גוריון.
 
 
==ספריו==