מוסתערבים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 8:
בארץ ישראל נמצאו מוסתערבים ב[[ירושלים]] וב[[צפת]] ובישובים ב[[הגליל|גליל]] כמו [[פקיעין]], [[עלמא]], [[סכנין]] ו[[כפר יסיף (יישוב עתיק)|כפר יסיף]], שהיישוב היהודי בהם לא פסק מימי [[חורבן בית שני]]. אחרי חורבן הבית נשארו בארץ ישראל "כפרים עבריים רבים ויושביהם עיבדו את האדמה". הם החזיקו מעמד בתקופות [[התקופה הערבית בארץ ישראל|הערבית]] וה[[ממלכת ירושלים|צלבנית]]. רק בתקופה [[האימפריה העות'מאנית| העות'מאנית]] הוכרחו חלק מהיהודים לעזוב את הכפרים ונאלצו למכור את אדמתם לשכניהם הערבים{{הערה|1= ל.חזן וי.פלר בספרם '''דברי ימי הציונות''', הוצאת קריית ספר, תשי"א}}.
 
בשלהי התקופה [[התקופה הממלוכית בארץ ישראל|הממלוכית]] היו המוסתערבים רוב מכריע באוכלוסייה היהודית.
בעת התעוררות היישוב היהודי ב[[ירושלים]] וב[[צפת]], בשנת [[1516]], אחת העדות בעיר הייתה של מוסתערבים ובראשם שייח' (זקן) יצחק. יחד עמם מוזכרות העדות הנוספות: רב הספרדים - ר' דוד שושן, רב האשכנזים - יוסף קולון{{הערה|1=[[אוצר ישראל]] הערך ירושלים}}.
 
בעת התעוררות היישוב היהודי ב[[ירושלים]] וב[[צפת]], בשנת [[1516]], אחת העדות בעיר הייתה של מוסתערבים ובראשם שייח' (זקן) יצחק. יחד עמם מוזכרות העדות הנוספות: רב הספרדים - ר' דוד שושן, רב האשכנזים - יוסף קולון{{הערה|1=[[אוצר ישראל]] הערך ירושלים}}. אזכורים מאותה התקופה מציינים מחלוקות בין המוסתערבים לעדות האחרות, בעיקר עדת הספרדים על רקע כלכלי וייצוג נאות מול השלטונות.{{הערה|1=[https://orot.ac.il/sites/default/files/amadot/6-8_0.pdf בין ספרדים למוסתערבים, איל דודסון]}}
 
על קיומם בגליל מעיד רבי [[משה באסולה]], מחכמי איטליה, שעלה לרגל לארץ ישראל ושהה בה ובסביבתה (סוריה וקפריסין) למעלה משנה ומחצה ([[1521]]-[[1523]]) וחגג את [[חג הפסח]] של שנת רפ"ב ([[1522]]) בצפת ובסביבתה. בח' בניסן הגיע לצפת, "ולקחתי בית מ[[עין זיתים|עין זייתון]] ואשב שם". בחול המועד טייל במקומות הקדושים שבקרבת צפת, והיה ב[[כפר ענן]], שם מצא כ-30 משפחות של "קהל מסתערבים" (יושבי הארץ מדור דור)"{{הערה|1=