ויקיפדיה

המשבר הפיננסי של 1873 – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ ויקיזציה, אחידות במיקום הערות שוליים, תיקון כיווניות הערת שוליים, הלבשת קישורים עירומים
שורה 1:
[[קובץ:Panic_of_1873_bank_run.jpg|ממוזער|הסתערות על הבנק הלאומי הרביעי ברחוב נסאו בניו יורק, ה-4 באוקטובר 1873]]
'''המשבר הפיננסי של 1873''' גרם ל[[שפל כלכלי]] שנמשך כ-6כשש שנים ברחבי [[אירופה]] ו[[אמריקה הצפונית]]. במדינות מסוימות, דוגמת [[בריטניה]], ההשפעה התמשכה אף יותר – בבריטניה הוא פתח שני עשורים של קפאון כלכלי.
שפל זה זכה לכינוי "השפל הגדול" עד ש[[השפל הגדול|אירועי 1929]] האפילו עליו.{{הערה|Musson (1959)|שמאל=כן}}{{הערה|{{Cite web|url = http://www.washingtonpost.com/opinions/what-history-teaches-us-about-the-welfare-state/2011/07/01/AGGfhFuH_story.html?wprss=rss_opinions|title = What history teaches us about the welfare state|work = The Washington Post|date = 29 August 2011|accessdate = 10 September 2011}}}}.
 
כמה וכמה גורמים עמדו מאחורי הבהלה בשווקים והשפל שגרמה, והיסטוריונים עודם מתלבטים אילו גורמים חשובים מאחרים. הגורמים המוסכמים הם [[אינפלציה]] שלאחר [[מלחמת האזרחים האמריקאית]], השקעות [[ספקולציה (כלכלה)|ספקולטביות]] בקנה מידה גדול, בעיקר בתעשיית [[רכבת|הרכבות]], [[מאזן תשלומים|מאזן סחר]] [[גירעון תקציבי|גרעוני]] מנופח, השלכות של הזעזוע הכלכלי שגרמה [[מלחמת צרפת–פרוסיה]] של [[1871]], אובדן רכוש בקנה מידה גדול עקב [[שרפה|שרפות]] ב[[בוסטון]] וב[[שיקגו]]. כל אלו הטילו עול כבד מדי על [[הלימות ההון|הלימת ההון]] של הבנקים, אשר התדרדרה ב[[ניו יורק]] מ-50 מיליון [[דולר אמריקני|דולר]] ל-17 מיליון דולר בלבד בספטמבר ואוקטובר [[1873 בארצות הברית|1873]].
שורה 8:
 
== גורמי השפעה בארצות הברית ==
לאחר מלחמת האזרחים האמריקאית החלו עבודות נרחבות וחריגות בגודלן בהנחת [[מסילת רכבת|מסילות ברזל]] לרכבות. בין [[1868 בארצות הברית|1868]] ל-1873 הונחו מסילות לאורך 53,000 [[קילומטר|ק"מ]]{{הערה|Richardson (2007) p. 131|שמאל=כן}}. מרבית ההשקעות הגיעו [[סובסידיה|מסובסידיות]] והנחות ממשלתיות{{הערה|White (2011) p. 17|שמאל=כן}}. תעשיית מסילות הרכבת הייתה המעסיק הגדול ביותר למעט ה[[חקלאות]] בשנים אלה, ועירבה הון רב, כמו גם נטילת סיכונים גדולים. ספקולנטים הזרימו הון חריג בגודלו, והתעשייה צמחה במהירות רבה, על אף שהתשואה על ההשקעות לא הייתה צפויה בטווח קרוב{{הערה|Oberholtzer, ''A History of the United States Since the Civil War'' (1926) 3:79–122|שמאל=כן}}.
===תקנת המטבע של 1873===
ב-1871 חדלה האימפריה הגרמנית להטביע את מטבע ה[[תאלר]] מ[[כסף (יסוד)|כסף]]. כתוצאה מכך הביקוש לכסף מתכתי צנח, ומחיריו ירדו. ירידה זו השפיעה לרעה בעיקר על ארצות הברית, שבה נכרה רוב הכסף הגולמי. עקב זאת, באה תקנת המטבע של 1873, אשר הלכה למעשה העבירה את ארצות הברית מבסיס כסף וזהב ל[[תקן הזהב|בסיס זהב]] בלבד. בתוקף התקנות חדלה ממשלת ארצות הברית לרכוש כסף מתכתי מהציבור במחיר רשמי ומוכרז{{הערה|Unger (1964) ch 8|שמאל=כן}}.
 
התקנה גרמה להתדרדרות נוספת במחיר כסף מתכתי, התדרדרות שבחלקה נבלמה על ידי הכנסת מטבע חדש, '''דולר סחר''' מוטבע מכסף לשימוש במסחר מול מדינות [[אסיה]], בעיקר [[סין (אזור)|סין]], והשקעות חדשות בתעשיית מכרות הכסף עקב גילוי מרבצים בעיר וירג'יניה שבמדינת [[נבדה|נוואדה]]{{הערה|Loomis (1968), pp. 219–220, 224–225|שמאל=כן}}.
 
התקנה גרמה להתדלדלות יתרות הכסף בציבור, שעד אז היה יכול למכור כסף מתכתי לממשלה במחיר רשמי, והביאה לעליית שערי ה[[ריבית]], שהעיקה על מגזרים שנסמכו על [[אשראי]], כגון ה[[חקלאות|חוואים]]. הזעקה הציבורית שקמה גרמה לממשלה לחזור בה, ולקבוע בשנת 1878 את תקנת בלאנד-אליסון שהשיבה את הטבעת המטבעות מכסף מתכתי על כנה.
שורה 18:
האווירה שנוצרה בשל מדיניות מזגזגת זו הייתה של הימנעות מהתחייבויות לטווח ארוך, ובפרט מ[[איגרת חוב|איגרות-חוב]].
 
בספטמבר 1873, הגיע המצב לכלל משבר. הבנק ג'יי קוּק, מאושיות הבנקאות האמריקאית של זמנה, מצא עצמו [[חדלות פרעון|חדל-פרעון]] באיגרות חוב של חברת הרכבת "מסילת צפון הפסיפיק". ב-18 בספטמבר הגיש הבנק בקשת [[פשיטת רגל]]{{הערה|Wheeler (1973), p. 81.|שמאל=כן}}.
 
==ההשפעה על ארצות הברית==
[[קובץ:Tompkins square riot 1874.jpg|thumbnailממוזער|משטרת ניו-יורק מפזרת באלימות מפגינים מובטלים בכיכר טומפקינס, 1874.]]
פשיטת הרגל של בנק ג'יי קוק, ובעקבותיה של בנק הנרי קלוז, יצרה מפולת דומינו של חדלות-פרעון בנקאית והביאה לסגירה זמנית של [[בורסה לניירות ערך|בורסת ניו-יורק]]. [[בית חרושת|מפעלים]] שמצאו עצמם נטולי קווי אשראי וללא יכולת לגייס הון החלו לפטר [[צווארון כחול|עובדים]]. הבהלה החלה ב[[ניו יורק|ניו-יורק]], ומשם התפשטה בהדרגה{{הערה|Loomis (1968), pp. 119–120.|שמאל=כן}}{{הערה|Masur (1970), p. 65.|שמאל=כן}}. ב-20 בספטמבר נסגרו שערי בורסת ניו-יורק לעשרה ימים{{הערה|Charles Poor Kindleberger, ''Historical Economics: Art or Science?'' Berkeley, CA: University of California Press, 1990; pg. 321.|שמאל=כן}}. עד נובמבר כ-55 מחברות הרכבות פשטו רגל, ולמעלה מ-60 נוספות הצטרפו לגל פשיטות הרגל עד סיום העשור הראשון מאז פרוץ המשבר{{הערה|שם=Kleppner1556|Paul Kleppner, "The Greenback and Prohibition Parties," in Arthur M. Schlesinger (ed.), ''History of U.S. Political Parties: Volume II, 1860-1910, The [[Gilded Age]] of Politics.'' New York: Chelsea House/R.R. Bowker Co., 1973; pg. 1556.}}. הקמת מסילות ברזל, שהייתה מאבני התשתית של הכלכלה, התדרדרה מהנחת מסילות לאורך 12,000 ק"מקילומטר בשנת 1872 לאך כלכ-25002,500 ק"מקילומטר בשנת 1875{{הערה|שם=Kleppner1556 }}. כ-18,000 בתי עסק קרסו בין 1873 ל-1875. ה[[אבטלה]] טיפסה עד לשיא של 8.25% בשנת 1878.{{הערה|{{cite web|author=Lord Keynes |url=http://socialdemocracy21stcentury.blogspot.com/2012/01/us-unemployment-18691899.html |title=Social Democracy for the 21st Century: A Post Keynesian Perspective: US Unemployment, 1869–1899 |publisher=Socialdemocracy21stcentury.blogspot.com |date=2012-01-26 |accessdate=2013-12-08}}}}. עבודות בניין נפסקו באמצען, המשכורות צנחו, [[מקרקעין|נדל"ן]] איבד מערכו ורווחיות ה[[תאגיד|קונצרנים]] נשחקה עד דק{{הערה|Rezneck (1950)|שמאל=כן}}.
 
===שביתת רכבות===
שורה 28:
 
===קריסת תעשיית העץ===
ביולי 1877 קרסו עסקי [[עץ (חומר גלם)|כריתת העץ]], וכמה מאושיות התעשייה ב[[מישיגן]] פשטו את הרגל{{הערה|Among the lumbering firms that failed were the Danaher & Melendy Company and Oliver O. Stanchfield of [[Ludington, Michigan]], and Cushman, Calkins & Company and Tyson, Sweet & Company of [[Manistee, Michigan]]. ''History of Manistee, Mason and Oceana Counties, Michigan'' (1882), "History of Mason County", p. 50, and "History of Manistee County", pp. 52, 53 (separate pagination).|שמאל=כן}}. בתוך שנה התפשט גל קריסות זה עד ל[[קליפורניה]]{{הערה|Loomis (1968), pp. 241–243.|שמאל=כן}}.
 
===עליית כוחה של המפלגה הדמוקרטית===
שורה 36:
הבהלה וה[[מיתון]] השפיעו על כל מדינות אירופה ה[[תיעוש|מתועשות]].
===גרמניה ואוסטריה-הונגריה===
[[קובץ:Schwarzer Freitag Wien 1873.jpg|ממוזער|"יום שישי השחור" בבורסת וינה, ה-9 במאי 1873]]
הקמת [[תאגיד]]ים קיבלה עידוד מחקיקה [[ליברליזם כלכלי|ליברלית]], ואיפשרה כינון יוזמות כלכליות חדשות כגון ה[[דויטשה בנק]]. ה[[אופוריה]] עקב הניצחון במלחמה והכסף שזרם בעקבות הפיצויים ששילמה צרפת ניפחו את שוק הנדל"ן{{הערה|{{Cite news|title=משבר הסאבפריים של 1873|url=http://www.haaretz.co.il/misc/1.1353383|newspaper=הארץ|language=he|date=2008-10-06|access-date=2020-06-22}}}} הזינו את שוק המניות ומימנו את תעשיית הרכבות, הקמת בתי חרושת, [[נמל|נמלים]]ים ו[[אוניית קיטור|ספינות קיטור]] - אותן תעשיות שצמחו באופן לא מרוסן בארצות הברית{{הערה|Masur (1970), pp. 63–65.|שמאל=כן}}.
לאחר ניצחונו של [[אוטו פון ביסמרק|ביסמרק]] במלחמה החל תהליך להוצאת כסף מתכתי משוק המטבע. התהליך החל ב-23 בנובמבר 1871 והגיע לשיאו בביטול כל המטבעות העשויים כסף וכינון בסיס זהב רשמי לגרמניה ב-9 ביולי 1873{{הערה|שם=madhouse|{{cite web |url= http://www.silver-investor.com/charlessavoie/cs_3-29-05_monetarymadhouse.htm |title= Monetary Madhouse |author= Charles Savoie, |publisher= Silver-Investor.com |date= April 2005 |accessdate= 10 September 2011 |archiveurl= https://web.archive.org/web/20120227014729/http://www.silver-investor.com/charlessavoie/cs_3-29-05_monetarymadhouse.htm |archivedate= 2012-02-27 |url-status= dead }}}}.
 
ב-9 במאי 1873 התרסקה בורסת המניות של [[וינה]], שלא יכלה עוד לתמוך את ה[[בועה כלכלית|בועה]] של התרחבות מופרזת, פשיטות רגל ו[[ספקולציה (כלכלה)|השקעות ספקולטיביות]]. סדרה של התרוקנות בנקים מאמצעי תשלום באה בעקבות ההתרסקות, וצימצמה את ההון הדרוש לאשראי עסקי.
 
בברלין קרסה חברת הרכבות של בתל הנרי שטרסברג, עקב הסדר גרוע עם ממשלת רומניה, ובועת ההשקעות הספקולטביות התנפצה. ההצטמצמות בהון הזמין החריפה היות שבספטמבר 1873 תם הסדר התשלומים מצרפת לגרמניה של תום המלחמה. "'''התרסקות המכוננים'''" הזו, כפי שכונתה, באה שנתיים לאחר כינון ה[[אימפריה]] הגרמנית{{הערה|Manchester (1968), p. 135.|שמאל=כן}}{{הערה|Marek (1974), pp. 181–182.|שמאל=כן}}{{הערה|Masur (1970), pp. 64–65.|שמאל=כן}}.
 
באירופה ההתאוששות מהמשבר הייתה מהירה הרבה יותר מאשר בארצות הברית{{הערה|Marek (1974), pp. 182–183.|שמאל=כן}}{{הערה|שם=Masur 1970, pp. 74–75|Masur (1970), pp. 74–75.}}. העסקים בגרמניה נמנעו מאותם קיצוצי משכורת חריפים, שדירדרו את יחסי העבודה בארצות הברית{{הערה|שם=Masur 1970, pp. 74–75}}. ההתאוששות לוותה בנימה [[אנטישמיות|אנטישמית]], כשבעלי עסקים האשימו את היהודים בהפסדים שנגרמו בקריסה{{הערה|Marek (1974), p. 182.|שמאל=כן}}{{הערה|Masur (1970), pp. 75–76.|שמאל=כן}}.
 
הייתה זו התסיסה האנטישמית החמורה ביותר בגרמניה (וצרפת) מאז [[מסעות הצלב]] או [[מגפת המוות השחור]]. המסיתים טענו כי כי היהודים "חסרי מוסר" ושהצלחותיהם בעשרות השנים האחרונות נבעו מתחבולות ערמומיות.{{הערה|[[עמוס אילון]], '''[[רקוויאם גרמני (ספר)|רקוויאם גרמני - יהודים בגרמניה לפני היטלר - 1743 - 1933]]''', תרגם מאנגלית דני אורבך, הוצאת דביר, 2004; עמ' 210.}}. לדברי ההיסטוריון של האימפריה של [[ביסמרק]], פולקר אולריך, התפרצות האנטישמיות הייתה התוצאה "החמורה והמתמשכת ביותר", כמו גם "תולדתו החולנית ביותר" של המשבר הכלכלי הזה, והפכה ל"מרכיב עיקרי בתרבותה הפוליטית" של [[הקיסרות הגרמנית]] עד סופה ב-1918.{{הערה|עמוס אילון, '''רקוויאם גרמני''', עמ' 213-212.}}.
 
===[[הממלכה המאוחדת|בריטניה]]===
למשבר תרמה פתיחת [[תעלת סואץ]]. חלק ניכר מהסחר הבריטי התבסס על ספנות ממזרח למערב סביב [[כף התקווה הטובה]], וקווי הספנות נתקלו בקשיים עקב משטר הרוחות המערביות של הים התיכון{{הערה|The economic development of the American nation, p. 356, Reginald Charles McGrane, Ginn & Co., Boston 1950.|שמאל=כן}}. המיתון הארוך הביא לפשיטות רגל, אבטלה מאמירה, עצירת עבודות ממשלתיות, והאטת סחר שנמשכו עד שנת 1879{{הערה|W. B Sutch, ''The long depression, 1865–1895'' (1957)|שמאל=כן}}.
 
====בהשוואה לגרמניה====
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/המשבר_הפיננסי_של_1873"