צורת הדף – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
החלפה (אב בית דין) |
|||
שורה 58:
במשך עשרות שנים הודפסו כל מהדורות התלמוד באותה מתכונת שהודפסה במהדורת וילנא. מהדורת התלמוד הראשונה ששינתה את צורת הדף המסורתית היא מהדורת "[[תלמוד שטיינזלץ]]" בעריכת הרב [[עדין אבן ישראל|עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)]]. התלמוד במהדורה זו דומה אמנם לצורה המקורית, אך הוא [[ניקוד העברית בת ימינו|מנוקד]], [[פיסוק|מפוסק]], מחולק ל[[פסקה|פסקאות]] ובתוספת [[תרגום]] מ[[ארמית]] וביאורים, אשר תופסים את מיקומו של ביאור [[תוספות|התוספות]] בעמוד. כמו כן, כתוצאה משינויים אלו, הדפים אינם מתואמים עם צורת הדף המקורית בחלוקה לשורות ועמודים.
שורה ארוכה של רבנים, בעיקר מ[[הזרם הליטאי]], בהם הרב [[אלעזר מנחם מן שך]]{{הערה|המכתבים התפרסמו בעיתון [[יתד נאמן]] יום שישי י' באב תשמ"ט 11/6/1989}}, הרב [[שמואל הלוי וואזנר]], הרב [[יוסף שלום אלישיב]], הרב [[חיים קנייבסקי]], הרב [[אהרן יהודה לייב שטיינמן]], הרב [[ניסים קרליץ]], הרב [[שמעון בעדני]], הרב [[חיים פינחס שיינברג]], הרב [[חיים קרייזווירטה]] [[אב בית דין]] [[אנטוורפן]] ב[[בלגיה]], הרב [[אליעזר יהודה ולדנברג]]{{מקור}} וכן ה[[בד"ץ]] של [[העדה החרדית]], הביעו התנגדות למהדורת שטיינזלץ, מטעמים שונים. הרב שך התנגד בחריפות להוספת ביאורים חדשים לתלמוד ולתרגום התלמוד לעברית מודרנית, ואף יצא נגד ניסיונות אחרים לביאורים כאלה{{דרוש מקור}}. לדבריו, על ידי הלימוד בתלמוד שטיינזלץ "סר כל זיק של קדושה ואמונה", והדבר יביא לשכחת התלמוד
במהדורות ביאורי התלמוד הבאות שיצאו, בראשם [[מהדורת שוטנשטיין]]; הועלה פתרון שמנע את שינוי צורת הדף, על מנת למנוע התנגדות דומה. על פי שיטה זו, הודפס הדף בצורתו המקורית, כאשר לצידו דף נוסף ובו ביאורים על הכתוב בדף הגמרא הסמוך. שיטה זו מקובלת כיום בציבור החרדי, ואומצה על ידי מהדורות [[מתיבתא (פירוש)|פירוש מתיבתא]] ואחרות.
|