דרקו פאנצ'ב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Abity9 (שיחה | תרומות)
מ דאבל ⭠ דאבל (ספורט) (באמצעות WP:JWB)
שורה 28:
 
==קריירת מועדונים==
פאנצ'ב החל את הקריירה ב[[וארדאר סקופיה]] מ[[ליגת העל היוגוסלבית]], והפך עד מהרה לאחד החלוצים הבולטים בכדורגל היוגוסלבי, כאשר את עונת 1983/84 סיים כ[[מלך השערים]] עם 19 כיבושים, ובעונת 1984/85 סיים עם 20 כיבושים. בקיץ 1988 עזב פאנצ'ב את וארדאר סקופיה לאחר שהבקיע 84 שערי ליגה ב-151 הופעות, וחתם בשורות [[הכוכב האדום בלגרד (כדורגל)|הכוכב האדום בלגרד]], גם מליגת העל היוגוסלבית, בצוותא עם [[דיאן סביצ'ביץ']]. גם פאנצ'ב וגם סביצ'ביץ' גויסו להילחם בשורות [[הצבא העממי היוגוסלבי]], והחמיצו את עונת 1988/89. בעונת 1989/90 פאנצ'ב חזר לשחק, ובעונה זו הבקיע 25 שערים, הוכתר כמלך השערים וזכה ב[[דאבל (ספורט)|דאבל]] מקומי. עונת 1990/91 הייתה עונת שיא עבור פאנצ'ב והכוכב האדום בלגרד, כאשר פאנצ'ב הבקיע 34 שערי ליגה והוכתר שוב כמלך השערים, והקבוצה זכתה הן באליפות, והן ב[[גביע אירופה לאלופות]], לאחר ניצחון ב[[גמר גביע אירופה לאלופות 1991|גמר גביע אירופה לאלופות]] על [[אולימפיק מרסיי]] בבעיטות הכרעה לאחר 0-0 בתום 120 דקות. פאנצ'ב הבקיע את הפנדל המנצח עבור הכוכב האדום בלגרד. זכייה זו העניקה לקבוצה השתתפות במשחק [[הגביע הביניבשתי]] לשנת 1991, בו זכתה הכוכב האדום בלגרד לאחר ניצחון 3-0 על [[קולו קולו]] הצ'יליאנית. פאנצ'ב הבקיע את השער השלישי לכוכב האדום בלגרד. בתום שנת 1991 זכה פאנצ'ב במקום השני בפרס [[כדור הזהב]], אותו חלק עם חברו לכוכב האדום בלגרד [[דיאן סביצ'ביץ']] ועם [[לותר מתאוס]], כאשר את המקום הראשון קטף [[ז'אן פייר פאפן]]. בנוסף, זכה פאנצ'ב בפרס [[נעל הזהב האירופית]], בזכות 34 השערים שהבקיע. בעונת 1991/92 זכה פאנצ'ב באליפות נוספת עם הכוכב האדום בלגרד, והבקיע 25 שערי ליגה, והוכתר בפעם השלישית ברציפות והרביעית בסך הכל כמלך השערים של ליגת העל היוגוסלבית. בתום עונה זו עזב פאנצ'ב את הכוכב האדום בלגרד לאחר ששיחק בקבוצה שלוש עונות מלאות בהן הבקיע 84 שערי ליגה, וחתם ב[[אינטר מילאנו]], תמורת כשבעה מיליון [[לירה שטרלינג]].
 
אינטר עברה באותו קיץ מהפכה גדולה בסגל, שנדרשה בעקבות כישלון הקבוצה בעונה הקודמת, בה סיימה במקום השמיני. במסגרת מהפכה זו, עזבו שחקנים חשובים כ[[לותר מתאוס]], [[אנדראס ברמה]] ו[[יורגן קלינסמן]], והצטרפו [[טוטו סקילאצ'י]], [[רובן סוסה]] ו[[איגור שאלימוב]], ופאנצ'ב היה אמור לחבור למערך זה בקבוצה שנבנתה תחת המאמן החדש, [[אוסבלדו בניולי]]. עם זאת, בניולי לא אהב את סגנון המשחק של פאנצ'ב, שלטענתו לא כלל מספיק תנועה, והם היו מסוכסכים ביניהם. פאנצ'ב עצמו התקשה להסתגל לסגנון המשחק של ה[[סרייה א']] ולהגנות הנוקשות של הכדורגל האיטלקי, והפך במהרה לאכזבה גדולה. יכולתו הגבוהה של רובן סוסה בהתקפת הקבוצה, הובילה לספסולו הממושך של פאנצ'ב, שהבקיע שער בודד בעונת הבכורה שלו בקבוצה, 1992/93, ושיחק ב-12 משחקים בלבד. את העונה הזו אינטר סיימה במקום השני בסרייה א'. בעונת 1993/94 מעמדו של פאנצ'ב הורע אף יותר, עקב החרפת הסכסוך שלו עם בניולי, והחתמתו של [[דניס ברגקאמפ]] בקבוצה. פאנצ'ב לא שיחק ולו משחק אחד בחצי העונה הראשון, ובפגרת החורף הושאל ל[[לוקומוטיב לייפציג]], ששיחקה אז בליגת [[הבונדסליגה]]. פאנצ'ב הבקיע שני שערים עבור לייפציג, ולא הצליח למנוע את נשירתה אל [[הבונדסליגה השנייה]]. אינטר המשיכה ללא פאנצ'ב לזכייה ב[[גביע אופ"א]] באותה עונה. בתום ההשאלה חזר פאנצ'ב לאינטר, שהחתימה מאמן חדש, [[אוטאביו ביאנקי]]. פאנצ'ב פתח את עונת 1994/95 היטב והבקיע שני שערים בשלב מוקדם של העונה, אך סדרה של פציעות גרמה להשבתה ארוכה שלו. במהלך עונה זו נמכרה הקבוצה לאייל הנפט [[מאסימו מוראטי]], ומהפכה נוספת הייתה בדרך. פאנצ'ב עזב את אינטר בקיץ 1995, לאחר שבמהלך שתי עונות וחצי הופיע 19 פעמים בלבד והבקיע שלושה שערים, ובעיני אוהדי אינטר הוא מכונה bidone, [[פח זבל]] בתרגום חופשי, מאחר שנחשב בעיניהם לרכישה בלתי מוצלחת.