טייסת 69 – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
סכסוך ישראל-איראן-חזבאללה בסוריה ==> סכסוך ישראל–איראן–חזבאללה בסוריה
אל-עריש ==> אל עריש
שורה 24:
הטייסת הוקמה ב־[[15 ביולי]] [[1948]], בעיצומה של [[מלחמת העצמאות]], והייתה לטייסת השלישית של חיל האוויר, אחרי [[טייסת 101]] ואחרי טייסת 103. המספר 69 נבחר עבורה בשל [[69 (תנוחה)|הקונוטציה המינית שלו]]{{הערה|1=[[רונן ברגמן]] כותב בספרו "'''מדינת ישראל תעשה הכל - הקרב החשאי על השבויים והנעדרים'''" (הוצאת [[כנרת זמורה-ביתן]], 2009) שבחיל האוויר אומרים כי הטייסת קיבלה מספר זה {{ציטוטון|בשל ביצועי אנשיה, ולאו דווקא בקוקפיט.}} (פרק 14)}} והיא כונתה תחילה "טייסת ההפצצה הכבדה" או "טייסת המבצר המעופף". כינויה הרווח בחיל - "טייסת הפטישים", ניתן לה בגלל שהפעילה מטוסי "[[B-17 מבצר מעופף]]" שכונו בחיל האוויר "פטיש" ומאוחר יותר מטוסי "[[F-4 פנטום]]" שכונו "<abbr title="פטיש כבד, פטיש נפחים, מקבת">קורנס</abbr>" ולא בגלל שלל הגוזמאות הנפוצות בחיל הנוגעות לביצועיהם המיניים של אנשי הטייסת.
 
במלחמת העצמאות הפעילה הטייסת שלושה [[מפציץ|מפציצי]] "B-17 מבצר מעופף" ושני מטוסי [[הרווארד (מטוס)|הרווארד]] שנועדו לתרגול [[טיסת מכשירים|טיסות מכשירים]]. מפציצי ה-B-17 המריאו מבסיס זאטיץ' ב[[צ'כוסלובקיה]] ב־[[15 ביולי]] [[1948]]. בדרכם לישראל הפציצו המטוסים מטרות ב[[קהיר]], ובלילה נחתו ב[[תל נוף|בסיס עקרון]]. בהמשך המלחמה הפעילה הטייסת את המפציצים מ[[רמת דוד (בסיס)|בסיס רמת דוד]] במשימות הפצצה מגובה רב ב[[עזה]], ב[[רפיח]], ב[[פלוג'ה (ישראל)|פלוג'ה]], ב[[הגליל|גליל]] וב[[שדה תעופה|שדה התעופה]] ב[[אל- עריש]]. הטייסת השתתפה ב[[קרבות עשרת הימים]], ב[[מבצע יואב]], ב[[מבצע חירם]] וב[[מבצע חורב]]. בסך הכול ביצעה הטייסת למעלה מ-200 גיחות במהלך המלחמה. לאחר המלחמה, בספטמבר 1949, עברה הטייסת לבסיס עקרון. ב־[[1950]] צורפו לטייסת שלושה מטוסי [[PBY קטלינה|PBY-A5 קטלינה]] ששירתו בטייסת במשך מספר חודשים. בתחילת שנות ה-50 ביצעה הטייסת מספר רב של גיחות צילום וסיור, שניצלו את הגובה הרב (30,000 רגל) והטווח הארוך (3,000 ק"מ) אליהם יכול היה המטוס להגיע.
 
בדצמבר [[1954]] הודממה הטייסת ומטוסיה הועברו ל[[טייסת 103]] ("טייסת הפילים") שם הופעלו במתכונת של גף. בתקופה זו נגרע מפציץ אחד מסדר הכוחות של הגף.