הבדלים בין גרסאות בדף "ימת ברדוויל"

אין שינוי בגודל ,  לפני שנה
אל-עריש ==> אל עריש
מ (הגהה)
(אל-עריש ==> אל עריש)
[[דרך הים]], דרך עתיקה בימי קדם שחיברה את [[מצרים]] עם [[סוריה]], [[אנטוליה]], ו[[מסופוטמיה]], החלה ב[[הדלתה של הנילוס|דלתה של הנילוס]] במצרים ופנתה צפונה לאורך חופי סיני וימת ברדוויל דרך אל עריש ורפיח. משם צפונה דרך החוף של [[כנען]] ל[[עזה]]. בסמוך לצידה המערבי של הימה שוכנת העיר העתיקה [[פלוסיום]] שוקמה ב[[האלף ה-3 לפנה"ס|אלף ה-3 לפנה"ס]] כעיר נמל לחוף הים התיכון והדלתא של הנילוס, אך סחף החולות באזור ייבש את זרוע הנילוס והרחיק את חוף הים התיכון. [[התקופה הרומית|בתקופה הרומית]] הייתה העיר חלק מ[[ערביה (פרובינקיה רומית)|פרובינקית ערביה]]{{הערה|יורם צפריר, '''הפרובינציות בארץ ישראל''', בתוך: "ארץ ישראל מחורבן בית שני ועד הכיבוש המוסלמי - היסטוריה מדינית, חברתית ותרבותית ,כרך א'", מנחם שטרן, שמואל ספראי, יורם צפריר וצבי ברס, ירושלים, יד יצחק בן-צבי, 1982 ,עמוד: 358}}.
 
בשנת [[1956]], במהלך [[מבצע קדש]], הוטלה על [[יהודה בן-צור]], מפקד [[שייטת הנחתות]], הנחתת פלוגת שריון וצנחנים בפיקודו של [[מוטה גור]] בחוף רומאני, מערבית לאל- עריש, אך עם שינוי התכנון ל'קדש קטן' הנחיתה בוטלה. בסיום המבצע חילצה השייטת [[מיג 15]] מצרי שיורט ללגונה 'ימת ברדוויל'.
 
ב-[[1967]] הוקמה לגדת הימה [[היאחזות נח"ל]] בשם "[[נח"ל ים]]" המוזכרת בשירו של [[שלמה ארצי]] 'נח"ל ים' כסביבת דייגים שלווה{{הערה|{{מעריב|אלי לנדאו|נח"ל-ים - היאחזות שהתבססה: ימת־ברדוויל העשירה בדגה מפרנסת את הנחלאים בכבוד|1968/12/18|01400}}}}. נח"ל ים אוזרחה ב-1973, אחרי שנה נעזבה והייתה לבסיס צבאי עד לפינויה באפריל 1979{{הערה|{{מעריב|שעיה סגל|חיילות הבסיס האחרון|1979/04/02|03900}}}}.
ב-1967 ערך הארכאולוג [[משה דותן]] מאוניברסיטת חיפה, [[סקר ארכאולוגי]] באזור הימה{{הערה|{{מעריב|שאול חזן|הארכיאולוגים נברו בביצות סיני ומצאו עתיקות|1971/02/15|00718}}}}.
 
במאי 1969 ניסה [[חיל ההנדסה]] לפרוץ באמצעות [[חומר נפץ]] סתימת חול שנוצרה בפתח המרכזי המקשר בין הימה לים{{הערה|{{דבר|דוד אפל, כתב עתי"ם|נפרצה פיתחת ימת ברדאוויל|1969/05/09|01102}}}}. הסתימה גרמה להתאדות, המלחה, ירידת מפלס ותמותת דגה. באותה תקופה פרנס ה[[דיג]] בימה 1,100 משפחות של [[בדואים]] ותושבי [[אל- עריש]], עם שלל שנתי של 2500–3000 טון דגים מסוג [[דניס]], [[קיפון בורי|בורי]] ו[[לוקוס (דג)|לוקוס]]{{הערה|{{על המשמר||עבודה קדחנית לפתיחת ימת בארדאוויל|1969/06/25|00602}}}}. פעולות חיל ההנדסה לא הצליחה לפתוח את מעבר המים לימה{{הערה|{{מעריב||מנופים כבדים יפרצו את פתחי ימת ברדוויל|1969/07/07|00826}}}}, ובספטמבר הובאה מחפר צף{{הערה|{{מעריב|מחפר צף החל להעמיק את פתחי ימת ברדוויל|מחפך־צף החל להעמיק|1969/09/05|00308}}}}, רק לאחר שנה של עבודות נוקו התעלות המובילות לאגם (שקיבלו את השם "בועז 1" ו"בועז 2" על ידי צה"ל){{הערה|{{למרחב||מחפר ים ניקז את תעלת "בועז 1" בימת ברדוויל|1970/10/14|00914}}}}.
 
ב-1977 נתן [[משרד האנרגיה]] זיכיון לחיפושי נפט באזור, שבמקביל כבר החלו שיחות השלום עם מצרים ודיונים על החזרת סיני למצרים{{הערה|{{דבר||קידוחי־נפט במפרץ־סואץ ,בברדוויל, בפתחת רפיח, בחולץ ובאתרים נוספים|1977/08/03|00104}}}}.