הסכם אלג'יר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Noon (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
Noon (שיחה | תרומות)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
שורה 5:
==הרקע להסכם==
===הכורדים בעיראק===
הכורדים הם מיעוט אתני בעיראק הערבית ששאיפותיו ל[[עצמאות]] דוכאו כבר בתחילת [[המאה ה-20]] לאחר שב[[הסכם סוור]] מ-[[1920]], שחילק את [[האימפריה העות'מאנית]] לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]], הוענקה להם אוטונומיה, אך ב[[הסכם לוזאן]], שלוש שנים לאחר מכן, אוטונומיה זו נשללה מהם אוטונומיה זו. שאיפותיהם של הכורדים לעצמאות דוכאו על ידי המשטרים בעיראק, באיראן, בטורקיה ובסוריה, בהן מהווים הכורדים מיעוט. הכורדים בעיראק מתגוררים באופן מסורתי באזור ההררי בצפון עיראק, בושבו הם מהווים את מרבית האוכלוסייה. באזור [[כורדיסטן העיראקית]] בצפון עיראק קיימים מרבצי נפט גדולים, בעוד שבאזור בו חי המיעוט הסוני השליט במרכז עיראק לא קיים נפט בכמות משמעותית.
 
מפלגת הבעת' שעלתה לשלטון בעיראק ב-[[1968]] נקטה גישה לאומנית-ערבית שלא בישרה טובות לכורדים, שכן בתקופת השלטון הקצרה של הבעת' לאחר הפיכה ב-[[1963]] המשטר פתח המשטר במערכה צבאית רחבה נגד המורדים הכורדים, וזו לא הגיעה להכרעה. עם עליית הבעת' מחדש לשלטון ב-1968, גברו ההתנגשויות בין מורדים כורדים לכוחות הביטחון העיראקיים. ב-1969, תקפו המורדים הכורדים תחת הנהגת [[מוסטפא ברזאני]] תקפו את מתקני הנפט ב[[כרכוכ]] ועצרווחסמו את זרימת הנפט מהמקום. בתגובה, בגדאד הורתה בגדאד על שליחת ארבע מתוך שש דיוויזיות הצבא העיראקי לצפון.{{הערה|1=דיווח ה[[פיננשל טיימס]] ([[לונדון]]) מ-[[15 במרץ]] [[1969]]. על שליחת הדיוויזיות, ראו עמ' 66 אצל קרש ורואטסי.}} כוחות המשטר הצליחו להשתלט מחדש על ערים באזור, אך איבדו שליטה על אזורים כפריים נרחבים בצפון עיראק,{{הערה|1=ראו למשל [http://aad.archives.gov/aad/createpdf?rid=13517&dt=1573&dl=823 דיווח] נציג אמריקני מהשגרירות בבגדאד מ-[[17 באפריל]] [[1973]] שמתאר את מחסומי הכבישים והפטרולים החמושים בכבדות של הפשמרגה והימנעות הצבא העיראקי מכניסה לאזורים בקרבה לגבול עם איראן. {{PDF}}, קוד מברק: 1973BAGHDA00214.}} מלבד זאת, המורדים הכורדים הסבו נזקים כלכליים בשל הפגיעה בתשתיות שאיבת הנפט וההתנגשויות הבלתי פוסקות בין הצדדים. למרות הלחץ הצבאי המתמשך מצד מרבית צבא עיראק{{הערה|1=לטענת הכורדים מספר אירועי [[טבח]] בוצעו במהלך הלחימה לצורך "טיהור" כפרים לקראת העברת ערבים אליהם. ראו דיווח בעיתון מפלגת KDP הכורדית אל-תַאַח'י מ-[[27 באוגוסט]] 1973, מופיע באנגלית ב[http://aad.archives.gov/aad/createpdf?rid=62185&dt=1573&dl=823 דיווח] נציגות ארצות הברית מבגדאד מ-[[28 באוגוסט]]. {{PDF}} קוד מברק: 1973BAGHDA00455.}} סירבו הכורדים להיכנע.
 
לאחר [[משא ומתן]] חשאי בין מצטפא ברזאני לסדאם חוסיין, השניים חתמו במרץ 1970 ב[[תכרית]] על "המניפסט של מרץ", שצריך היה להיות מיושם תוך ארבע שנים.{{הערה|<div style="direction: ltr;">
G.S. Harris - ''Ethnic Conflict and the Kurds'' in the Annals of the American Academy of Political and Social Science, pp.118-120, 1977 </div>}} עיקרי המניפסט היו הסכמתם של הכורדים לנתק את קשריהם עם איראן, הפסקת המרידה, ושילוב המיליציה הכורדית לתוך [[צבא עיראק]]. בתמורה, הובטחה לכורדים אוטונומיה בצפון עיראק, באזורים בהם מהווים הכורדים רוב והקמת ממשלת אחדות עם נציגים כורדיים. אולם, לצד מינוי מספר מועט של כורדים לשרים, המשטר ניסח באופן חד-צדדי את מצע ממשלת האחדות והחשוב מכל - מאז קבלת ההסכם עמל על "ערביזציה" של האזורים עשירי הנפט בצפון הכורדי. במסגרת יוזמת ערביזציה זאת עודדו ערבים להגר לאזורים כורדיים כדי להבטיח את הישארותם של שטחים אלה מחוץ לשטח הכורדי;{{הערה|<div style="direction: ltr;">
[http://hrw.org/reports/1993/iraqanfal/ANFALINT.htm The introduction] in Genocide in Iraq: The Anfal Campaign Against the Kurds ([[Human Rights Watch]] Report, 1993). </div>}} כמו כן, עשרות אלפי כורדים גורשו לאיראן בתואנה כי אינם עיראקים. לאחר שינוי המאזן הדמוגרפי באזורים עשירי הנפט,{{הערה|1=בתהליך הערביזציה הועברו כמיליון ערבים לאזורים הכורדיים בצפון. [http://www.benadorassociates.com/article/538 מאמר של אמיר טאהירי] על ראיון עם סדאם ב-[[1975]]. טאונהול, [[21 באוגוסט]] [[2003]].}} המשטר דרש מהכורדים להסכים ליישום מיידי של ההסכם במרץ 1974. במקביל, המשטר הפעיל "גזרים" בדמוי הענקת סיוע כלכלי לפיתוח הצפון הכורדי, ו"מקלות" - על ידי המשך לחץ צבאי ומדיני על הכורדים,{{הערה|1=ראו [http://aad.archives.gov/aad/createpdf?rid=22253&dt=1572&dl=823 דיווח] נציגות ארצות הברית בבגדאד מ-[[3 בפברואר]] 1974. {{PDF}} קוד מברק: 1974BAGHDA00066.}} בין היתר על ידי חימוש המפלגה הקומוניסטית היריבה וגרימת פילוגים פנימיים במפלגת ה-KDP.{{כ}}{{הערה|1=[http://aad.archives.gov/aad/createpdf?rid=27268&dt=1572&dl=823 דיווח] הנציגות האמריקנית מבגדאד מ-[[11 בפברואר]] 1974 על מכתב של שלושה ממנהיגי המפלגה לברזאני, בו הודיעו על התפטרותם והטיחו בו האשמות על התנהלותו. {{PDF}} קוד מברק: 1974BAGHDA00079.}} למרות זאת, הכורדים סירבו ליישום המניפסט.{{הערה|1=ראו מאמר מ-[[19 באוגוסט]] [[1973]] בעיתון מפלגת KDP (פלג ברזאני) המתנגד ליישום המניפסט, בשל תהליך הערביזציה ואי-ישומן של חלק מהבטחות המניפסט. מובא ב[http://aad.archives.gov/aad/createpdf?rid=59702&dt=1573&dl=823 דיווח] מנציגות עיראק ב[[בגדאד]] ב-[[22 באוגוסט]]. {{PDF}} קוד מברק: 1973BAGHDA00443.}} בתגובה, ומבלי להתחשב בהצעות הנגד הכורדיות, המשטר הפך את הצעתו ליישום המניפסט לחוק ב-[[11 במרץ]] [[1974]].{{הערה|1=[http://aad.archives.gov/aad/createpdf?rid=36676&dt=1572&dl=823 דיווח] נציגות ארצות הברית בבגדאד מ-[[12 במרץ]] 1974, על סמך השוואת הצעת המשטר מפברואר והחוק. {{PDF}} קוד מברק: 1974BAGHDA00141.}} המשטר הציב להנהגת הכורדים [[אולטימטום]] של 15 ימים להסכמה לחוק והצטרפות לממשלת האחדות.{{הערה|1=[http://aad.archives.gov/aad/createpdf?rid=35766&dt=1572&dl=823 דיווח] נציגות ארצות הברית בבגדאד מ-[[14 במרץ]]. {{PDF}} קוד מברק: 1974BAGHDA00144.}} לאחר התפוצצות המשא והמתן עם המשטר בתחילת מרץ, חמשת השרים הכורדים ובעקבותיהם אלפי עובדים וסטודנטים כורדים עזבו את משרותיהם, אנשי משטרה וצבא כורדיים ערקו והצטרפו גם הם לברזאני בצפון. במקום השרים הפורשים, המשטר מינה לתפקידם כורדים שעזבו את מפלגתו של ברזאני,{{הערה|שם=Ap11|1=[http://aad.archives.gov/aad/createpdf?rid=48936&dt=1572&dl=823 מברק] מנציגות ארצות הברית בבגדאד מ-[[11 באפריל]] 1974. מלבד ההתייחסות לחילופי השרים, המברק עוסק בדיווח של נספח צבאי [[הונגריה|הונגרי]] (בעל גישה למידע בשל סיוע סובייטי משמעותי לצבא עיראק) על נוכחות שתי [[אוגדה|אוגדות]] המתמחות בלחימה הררית, אוגדת חיל רגלים עיראקיות שנמצאות על הגבול עם השטחים שנשלטים על ידי הכורדים בצפון המדינה. כגיבוי לשלוש אוגדות אלו היו שתי [[חטיבה|חטיבות]] [[חיל שריון|משוריינות]] וארבע [[טייסת|טייסות]] [[חיל האוויר העיראקי]]. בצד העיראקי, מלבד העורקים מצבא עיראקים הצטרפו, לטענת ההונגרי, 5,000 כורדים מ[[סוריה]]. {{PDF}} קוד מברק: 1974BAGHDA00221.}} עורך עיתון מפלגת KDP אל-תַאַח'י הוחלף גם הוא בתומך מדיניות הבעת'.{{הערה|1=[http://aad.archives.gov/aad/createpdf?rid=34461&dt=1572&dl=823 דיווח] נציגות ארצות הברית בבגדאד מ-[[27 במרץ]]. {{PDF}} קוד מברק: 1974BAGHDA00186.}} כוחות גדולים של צבא עיראק והפשמרגה התכוננו ללחימה,{{הערה|שם=Ap11}} על רקע ניסיונות אחרונים מצד המשטר להשגת הסכמת KDP לחוק ואיפול [[תקשורת]]י אודות תקריות אלימות בצפון עיראק.{{הערה|1=[http://aad.archives.gov/aad/createpdf?rid=48401&dt=1572&dl=823 דיווח] הנציגות האמריקנית בבגדאד מ-[[18 באפריל]] 1974. {{PDF}} קוד מברק: 1974BAGHDA00235.}}