שכונת הרכבת (לוד) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏היסטוריה: הוספת מקור
שורה 24:
ביולי 1948 נכבשה העיר לוד, במסגרת [[מבצע דני]], ורוב תושביה הערבים של העיר, עשרות אלפים, פונו במשאיות ולאחר המלחמה נותרו בעיר רק כ-1,000 תושבים. שכונת הרכבת הייתה השכונה היחידה בעיר שרוב בתיה שרדו והיא הפכה מקום המגורים העיקרי של תושביה הערבים של העיר באותה עת.
 
לאחר שנים רבות של הזנחה, פרסמה בשנת 1996 "החברה לפיתוח איזור לוד ורמלה" (לור"ם) מכרז לפרויקט [[פינוי ובינוי]] בשכונה{{הערה|{{גלובס|יצחק דנון|בוטל הצו שעיכב את הבנייה בשכונת הרכבת בלוד|72519|9 בנובמבר 1998}}}}. במרץ 1999 חתם משרד השיכון על הסכם עם החברה, בעלות מוערכת ב-190 מיליון שקל. לפי ההסכם חברת לור"ם התחייבה לפנות את דייריה של השכונה, ולבנות עבורם 491 דירות חדשות בשכונת נווה שלום הסמוכה{{הערה|{{גלובס|נעה ווסרמן-עמיר|נחתם הסכם לפינוי ובינוי שכונת הרכבת בלוד בעלות 190 מיליון שקל|92286|21 במרץ 1999}}}}. הפרויקט מעולם לא בוצע מאחר שהוחלט להפריט את חברת לור"ם הממשלתית{{הערה|{{גלובס|צבי לביא|ועדת הכספים אישרה את הפרטת החב' הממשלתית לפיתוח לוד-רמלה|721271|4 בספטמבר 2003}}}}. ואחר כך החברה פורקה עקב חובות למספר נושים{{הערה|{{TheMarker|איילת פישביין|כשלים בהפרטת החברה לפיתוח אזור לוד-רמלה: תושבי לוד לא קיבלו בטחונות לכיסוי ליקויי בנייה חמורים|1.388879|3 בדצמבר 2006}}}}{{הערה|{{גלובס|סטלה קורין-ליבר|לור"ם: תמצית סיפורה העגום של ההפרטה בישראל|837682|19 בספטמבר 2004}}}}.
 
==מפגש מסילת הברזל בשכונה==