מלחמה בדיני הנזיקין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ אירניות->איראניות - תיקון תקלדה בקליק
אהרון ברק ==> אהרן ברק
שורה 36:
סמוך לחקיקת חוק הנזיקים האזרחיים, החל דיון בשאלה מה תיחשב פעולה מלחמתית לצורך הסעיף. דוגמה טובה לכך ניתן למצוא בפסק הדין בפרשת '''חברת הטרקטורים''', בו התובע - נהג טרקטור, תבע את המדינה בשל נזק שנגרם לו כתוצאה מירי של שומרים עליו, באחד היישובים ליד עזה. המדינה טענה שסעיף 5 פוטר אותה מאחריות לנזק. בית המשפט המחוזי דחה את טענת המדינה וקבע שלא הוכרזה מלחמה באופן רשמי. בערעור לבית המשפט העליון קבע [[חיים ה' כהן|השופט כהן]], כי יש לבחון את הפעולה עצמה ולא האם הוכרזה מלחמה. השופט כהן קבע כי פעולת שמירה איננה פעולה בעלת אופי מלחמתי, אלא פעולה שבשגרה, כמו אפסנאות ורפואה. לכן נקבע כי המדינה צריכה לשאת באחריות.{{הערה|1= ע"א 311/59 '''[[מפעל תחנות הטרקטורים|מפעל תחנות הטרקטורים בע"מ]] נ' חייט''', פ"ד יד 1609.}}
 
בפס"ד '''בני עודא''' קבע השופט [[אהרוןאהרן ברק]] כי כדי להבדיל בין פעולה מלחמתית לפעולה שבשגרה, יש להבחין בין פעולת לחימה לפעולות שיטור רגילות. השופט ברק מציג מספר אינדיקציות שיוכלו לעזור בהבחנה: מהי מטרת הפעולה? מהו מקום האירוע? מהו משך הפעילות? הוא אף מורה לבחון את זהות הכוח הצבאי הפועל, האיום שקדם לפעולה ושנצפה ממנה, עוצמת הכוח הצבאי הפועל והיקפו של האירוע. באמצעות קריטריונים אלה יוצר השופט ברק מבחנים ממוקדים לצורך זיהוי של פעולה מלחמתית.
 
בפסק הדין בעניין אחמד אבו סמרה, נקבע כי ייתכנו מקרים בהם המדינה תישא באחריות נזיקין לנזקים שהיא לא גרמה, אך היה עליה למנוע. פרשת אבו סמארה עסקה בהתפרעויות של תושבים יהודיים מכפר דרום, אשר גרמו לנזקי וף ורכוש לפלסטיניים. התושבים הפלסטינים תבעו את המדינה בעילות של רשלנות והפרת חובה חקוקה, על כך שלא מנעה את ההתפרעויות. בית המשפט לא פסל אפשרות לתביעה מסוג זה, אולם נקבע כי תביעות כאלה צריכות להיבחן בזהירות יתירה: יש לבחון האם היה על המדינה לצפות את הנזק, האם היא לא נקטה באמצעים ראויים למניעתו והאם מתקיים קשר סיבתי בין הפרת החובה ובין הנזק שנגרם.{{הערה|1= ע"א 6970/99 '''אבו סמרה נ' מדינת ישראל''', נו(6) 185.}}