צילום פנורמי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ מאפיני->מאפייני - תיקון תקלדה בקליק
לירה (שיחה | תרומות)
הולך ומתרחב
שורה 2:
 
המראה הפנורמי הוא המראה הטבעי הנשקף לעינינו כי [[זווית]] ה[[ראייה]] של אדם מבוגר היא 130 מעלות.
בכל זאת, גם ב[[קולנוע]] וגם ב[[צילום]] בוחרים אנו להתבונן בתמונות ביחסצרות של 3:4 או 2:3יותר. בצילום הפנורמי מדובר בהשגת תצלומים ביחס של 1:3 במידות האורך והרוחב.
[[קובץ:Sydney Harbour Bridge night.jpg|מרכז|ממוזער|520px|צילום פנורמי של [[סידני]]]]
[[קובץ:A day panorama - digital art.jpg|ממוזער|520px|מרכז|צילום [[נוף]] פנורמי]]
שורה 15:
{{תמונה רחבה|Skyline-New-York-City.jpg|3000px|צילום היקפי 180 מעלות של ניו יורק ממרפסת התצפית ב[[בניין אמפייר סטייט]]}}
* צילום בו זמני של כל חלקי התמונה נעשה בשני אופנים עיקריים,
** שימוש במערכת אופטית המכסה את כל שדה הראיה הנדרש, ומטילה אותו על הגלאי או סרט הצילום. מערכת זו יכולה להיות עדשה רחבת זווית, לזוויות של עד כ -180 מעלות, או מראות כדוריות לזוויות של עד 360 מעלות.
** שימוש במספר מערכות אופטיות נפרדות המכסות את שדה הראיה הנדרש, לדוגמה מערך מצלמות המקובע עם הסטה זוויתית ביניהן. מערך זה יכיל בדרך כלל חפיפה אופטית מסוימת בין שדות הראיה.
* צילום בזמנים שונים, מתבצע בדרך כלל על ידי מצלמה בודדת המסתובבת סביב צירה, ומצלמת תמונות שונות בכוונים שונים. שיטה אחרת היא על ידי מצלמות חריץ, אשר בהן תנועת המצלמה, או תנועת המערכת האופטית רציפה, ומכל זווית מצולם רק פס רוחבי צר של התמונה. במצלמות סרט, תנועת הסרט מתואמת עם תנועת האופטיקה ליצירת רצף אחיד. במצלמות דיגיטליות, מצולמות תמונות בקצב גבוה המכסות את כל שדה הראיה במימד הצר של התמונה הסופית, ושל זווית צרה במימד הרחב של התמונה הסופית. שיטה זו נהוגה בעיקר בצילומי אוויר ולווין.