הבדלים בין גרסאות בדף "מוסתערבים"

נוספו 317 בתים ,  לפני 11 חודשים
 
בעת התעוררות היישוב היהודי ב[[ירושלים]] וב[[צפת]], בשנת [[1516]], אחת העדות בעיר הייתה של מוסתערבים ובראשם שייח' (זקן) יצחק. יחד עמם מוזכרות העדות הנוספות: רב הספרדים - ר' דוד שושן, רב האשכנזים - יוסף קולון{{הערה|1=[[אוצר ישראל]] הערך ירושלים}}. אזכורים מאותה התקופה מציינים מחלוקות בין המוסתערבים לעדות האחרות, בעיקר עדת הספרדים על רקע כלכלי וייצוג נאות מול השלטונות.{{הערה|1=[https://orot.ac.il/sites/default/files/amadot/6-8_0.pdf בין ספרדים למוסתערבים, איל דודסון]}}
 
העדות האחרונה הקיימת על ההגמוניה של המוסתערבים בירושלים היא מ[[שאלות ותשובות|שו"ת]] [[לוי בן חביב|לוי בן חביב (הרלב"ח)]] מ-1524.{{הערה|1=שו"ת הרלב"ח דפוס צילום, ירושלים תשל"ה, סימן כה.}}
 
על קיומם בגליל מעיד רבי [[משה באסולה]], מחכמי איטליה, שעלה לרגל לארץ ישראל ושהה בה ובסביבתה (סוריה וקפריסין) למעלה משנה ומחצה ([[1521]]-[[1523]]) וחגג את [[חג הפסח]] של שנת רפ"ב ([[1522]]) בצפת ובסביבתה. בח' בניסן הגיע לצפת, "ולקחתי בית מ[[עין זיתים|עין זייתון]] ואשב שם". בחול המועד טייל במקומות הקדושים שבקרבת צפת, והיה ב[[כפר ענן]], שם מצא כ-30 משפחות של "קהל מסתערבים" (יושבי הארץ מדור דור)"{{הערה|1=
1,787

עריכות