ישיבת הנגב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יש להביא סימוכין למספרים, עריכה, הסרת קישורים עודפים
שורה 25:
| אתר אינטרנט =
| מפה = {{ממי}}
}}
}}'''ישיבת הנגב''' (בעבר "'''ישיבת עזתה'''") היא [[ישיבה גדולה]] [[יהדות חרדית|חרדית]] שהוקמה בנתיבות, על ידי הרב [[יששכר מאיר]].[[קובץ:הרב יששכר מאיר.jpg|250px|ממוזער|הרב יששכר מאיר, מייסד וראש הישיבה]]
[[קובץ:הרב יששכר מאיר.jpg|250px|ממוזער|הרב יששכר מאיר, מייסד וראש הישיבה]]
}}'''ישיבת הנגב''' (בעבר "'''ישיבת עזתה'''") היא [[ישיבה גדולה]] [[יהדות חרדית|חרדית]] שהוקמה בנתיבות, על ידי הרב [[יששכר מאיר]].[[קובץ:הרב יששכר מאיר.jpg|250px|ממוזער|הרב יששכר מאיר, מייסד וראש הישיבה]]
 
== הקמת הישיבה והתרחבותה ==
הרב יששכר מאיר, כיהןשימש כשנתיים כ[[ר"מ]] ב[[ישיבת בני עקיבא כפר הרואה]]. לאחר מכן, בראשית [[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]], הוא עבר לנתיבות יחד עם 17 מתלמידיו, ופתח שם את "ישיבת עזתה" שנקראה לימים "ישיבת הנגב"{{הערה|1=הרב נסים כהן, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25470&pgnum=8 הרב רפאל כדיר צבאן], בתוך מנשה הלוי (עורך), קול סיני, כסלו תשכ"ג}}{{הערה|{{מעריב||תונח אבן פינה ל"ישיבת הנגב"|1964/06/24|01400}}}}, כחלק ממגמה לחיזוק [[הדת היהודית|הדת]] ב[[מחוז הדרום|דרום הארץ]]. בהמשך הוקצה לישיבה שטח של 34 [[דונם]]{{מקור}}, עליו הוקמו בניני הישיבה, [[תלמוד תורה]] לבנים [[בית ספר]] ו[[סמינר בית יעקב|סמינר]] לבנות. ובנייני מגורים. תוך שנים ספורות גדלה הישיבה לכ-250 תלמידים.
 
ב[[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]] ו[[שנות ה-70 של המאה ה-20|ה-70]] ו[[שנות ה-80 של המאה ה-20|ה-80]] התחנכו בישיבה בוגרי [[ישיבות תיכוניות]], [[דתיים לאומיים]], ודרכה נטמעו בעולם החרדי (תופעה זו כונתה "שריפה" - הבחורים "נשרפו", ולפיכך כונתה הישיבה "משרפה"). בעשורים אלה היו בין הרבנים בישיבה: [[רפאל יונה טיקוצ'ינסקי]], יונה ברוורמן, שמחה שיף, [[שלמה פישר]], ואריה לייב לוי. בשנת [[ה'תשל"ו]] ([[1976]]) צרף הרב מאיר את הרב [[ראובן יוסף גרשונוביץ]] לכהן לצידו כראש הישיבה. הרב [[חיים פרידלנדר]] כיהן כ[[משגיח]] בישיבה בשנות השבעים, ומשנת [[ה'תשמ"א]] (1981) כיהן כמשגיח גם בישיבת [[פוניבז']]. ב[[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]] לאחר [[אסון צ'רנוביל]] קלטה הישיבה עשרות נערים מהאזור. בהמשך שינתה הישיבה את צביונה והפכה לישיבה חרדית.
שורה 36 ⟵ 39:
 
=== 'היכל אליהו' - שדרות ===
בשנת [[2005]] פתח הרב מאיר בעיר [[שדרות]], שהייתה מופגזת אז בתדירות גבוהה, את ישיבת "היכל אליהו"{{הערה|1=[http://www.tog.co.il/he/TorahNew.aspx?id=2858 ויקרא שמו בעולם הישיבות: היכל אליהו]}}{{קישור שבור|27 ביוני 2018}}. מאז פטירת הרב מאיר, עומד בראשה הרב ישראל מאיר שלום. [[משגיח]] הישיבה הוא הרב אהרן שורץ. ובין הר"מים: הרב משה אבוטבול, הרב דב מן, והרב חגי צדוק{{הערה|[http://m.bhol.co.il/article.aspx?id=67716 פרויקט עולם התורה הספרדי] [[בחדרי חרדים]] 2.5.2014.}}.
[[קובץ:הרב ראובן יוסף גרשנוביץ והרב יששכר מאיר.jpg|ממוזער|ראשי הישיבה, הרב [[ראובן יוסף גרשונוביץ|ראובן יוסף גרשנוביץ]] (מימין) והרב יששכר מאיר בהיכל הישיבה]]
 
=== 'נר זרח' - זרועה - עוצם ===
שורה 42 ⟵ 46:
 
== ישיבת הנגב היום ==
לאחר פטירתו של הרב ישכר מאיר נסגרה הישיבה בנתיבות, ב[[אדר]] [[ה'תשע"ב]] נפתחה הישיבה מחדש על ידי [[ישיבת בית מדרש עליון]], ובסיוע אחיינו של הרב יששכר מאיר הרב שלמה פרוכטר, ונקראה "ישיבת שכר שכיר" על שם ספרו של הרב. ונכוןבישיבה לשנת תש"פ הישיבה מונה 250כמאתיים בחורים. בראשה עומדים הרב אריה לוי והרב צבי יהודה גרשונוביץ.
 
עוד ישיבות במתחם -
שורה 67 ⟵ 71:
* [[הראשון לציון]] והרב הראשי לישראל [[יצחק יוסף]]
* [[ח"כ]] לשעבר [[אלי ישי]]
* [[ח"כ]] [[איתן כבל]]
* [[אורי לופוליאנסקי]]
* [[אלי מירב]]