הבדלים בין גרסאות בדף "מוסתערבים"

נוספו 1,302 בתים ,  לפני 11 חודשים
←‏בארץ ישראל: מוסתערבים ועדות אחרות
(←‏בארץ ישראל: מוסתערבים ועדות אחרות)
==בארץ ישראל==
בארץ ישראל נמצאו מוסתערבים ב[[ירושלים]] וב[[צפת]] ובישובים ב[[הגליל|גליל]] כמו [[פקיעין]], [[עלמא]], [[סכנין]] ו[[כפר יסיף (יישוב עתיק)|כפר יסיף]], שהיישוב היהודי בהם לא פסק מימי [[חורבן בית שני]]. אחרי חורבן הבית נשארו בארץ ישראל "כפרים עבריים רבים ויושביהם עיבדו את האדמה". הם החזיקו מעמד בתקופות [[התקופה הערבית בארץ ישראל|הערבית]] וה[[ממלכת ירושלים|צלבנית]]. רק בתקופה [[האימפריה העות'מאנית| העות'מאנית]] הוכרחו חלק מהיהודים לעזוב את הכפרים ונאלצו למכור את אדמתם לשכניהם הערבים{{הערה|1= ל.חזן וי.פלר בספרם '''דברי ימי הציונות''', הוצאת קריית ספר, תשי"א}}.
 
האזכור הראשון העוסק ביחסים שבין המוסתערבים לבין עדות אחרות בארץ ישראל, נמצא ב[[שאלות ותשובות|שו"ת]] [[ישראל איסרלן|מהר"י איסרלן]], רב בנוישטאדט שליד וינה. אל רב זה נשלחה שאלה על-ידי יהודי שנדר לעלות לארץ-ישראל, חזר בו וביקש התרה מהנדר, בטענה העולה מדברי תשובתו של הרב:
{{ציטוט|תוכן=מה שכתבת לי עוד מעלותך לארץ צבי ולעיר הקודש . . . אמנם שמענו כמה פעמים שיש לשם בני ברית מערביים נחשבים לרשעים גמורים מוסרים מפורסמים והם טורדים ומבלבלים האשכנזים שהם שומרי תורה.}}
לפי המחקר, מערביים אלו אינם יהודים מוגרבים, אלא מוסתערבים שבקשו לשמור על מעמדם והבלעדיות שהיתה להם באותה תקופה כנציגי היהודים אל מול השלטון הממלוכי.{{הערה|1=מהר"י איסרליין, תרומת הדשן- פסקים וכתבים, ויניציאה רע"ט, סימן פח : ולהלן, עמ' 85.}}{{הערה|1=ארד, היהודים המוסתערבים.}}
 
בשלהי התקופה [[התקופה הממלוכית בארץ ישראל|הממלוכית]] היו המוסתערבים רוב מכריע באוכלוסייה היהודית.
1,787

עריכות