שיר לשלום – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
Avner-Y (שיחה | תרומות)
מ ←‏מעמדו המיוחד של השיר: מחיקת אות ו' מיותרת.
שורה 46:
כבר מהימים הראשונים להשמעתו עורר השיר מחלוקת עזה. רבים הזדהו עם מסר השלום העולה משורותיו, דווקא בימים בהם הייתה בשיאה מה שנתפס על ידי חלק מהציבור כ"כוחניות הישראלית" שלאחר [[מלחמת ששת הימים]], ובטרם עבר הציבור הישראלי את הטראומה של [[מלחמת יום הכיפורים]]. יש הרואים בו הדים ל"[[נאום הר הצופים]]" שנשא ה[[רמטכ"ל]] [[יצחק רבין]], בו העלה על נס את הקורבן האישי של הנופלים, כמו גם את המחיר ששילם האויב, מעבר לניצחון הגדול במלחמה.
 
לעומתם, היו שראו בו שיר תבוסתני, וראו בביקורת שמותח השיר על נושאים כתרבות השכול, משום [[חילול הקודש]]. בשנת 1970 [[אלוף פיקוד המרכז]] דאז, [[רחבעם זאבי]], טען שהשיר גורם לדה-מורליזציה בקרב החיילים ופוגע ברגשותיהם של המשפחות השכולות, לכן ואסראסר על השמעתו בפיקוד המרכז{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=טלילה אלירם|שם=בוא, שיר עברי: שירי ארץ ישראל: היבטים מוזיקליים וחברתיים|מו"ל=אוניברסיטת חיפה|שנת הוצאה=2006}}}} כמו מקבילו [[אלוף פיקוד הדרום]], [[אריאל שרון]]{{הערה|1=רדיו ללא הפסקה, [http://www.103.fm/pages/page.aspx?cntrVQ=HEF להקת הנח"ל שיר לשלום]}}.
 
במרוצת השנים הפך השיר ל[[שירה פוליטית|המנון פוליטי]], בלתי רשמי, של תנועות השלום הישראליות (כגון "[[שלום עכשיו]]") והושר בעצרות ובהפגנות, לעיתים בלווי גרסה בשפה ה[[ערבית]]. תנועת [[מרצ]] יצרה מהשורה הראשונה בשיר, "תנו לשמש לעלות", סיסמת בחירות: "תנו למרצ לעלות".