הבדלים בין גרסאות בדף "יהודה יערי"

נוספו 38 בתים ,  לפני חודש
מ
בקרת זהויות, קו מפריד בטווח מספרים
מ (עיצוב)
מ (בקרת זהויות, קו מפריד בטווח מספרים)
יהודה נולד לחיים יוסף ופסיה צירל ואלד בשנת 1900 ב[[טרנוב]]{{הערה|שם=שלומיאל|1='''שלומיאל מצא צל''' - [[משרד הביטחון - ההוצאה לאור|ספריית "תרמיל"]] (1985)}} שב[[גליציה]], אז חלק מ[[האימפריה האוסטרו-הונגרית]]. משפחתו הייתה יהודית מסורתית, והוא אחיו הצעיר של [[אברהם יערי]]. בנעוריו הצטרף לתנועת "השומר", שהפכה ב-[[1916]] ל"[[השומר הצעיר]]". לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] ביקש לעלות עם חבריו לתנועה ל[[ארץ ישראל]], ולשם כך היה עליהן לחצות גבולות בדרכים לא חוקיות, מחשש שיהיה עליהם להתגייס ל[[צבא]] אם יפנו לקבל אישורים רשמיים. את דרכם עשו ברגל דרך [[הרי הקרפטים]] עד ל[[ברטיסלאבה]] שב[[צ'כוסלובקיה]], שם הצהירו במרמה כי הם פליטי ארץ ישראל שהוגלו על ידי השלטון ה[[האימפריה העות'מאנית|טורקי]], ובקשו לחזור ארצה, ובזכות זה קיבלו את האישורים הדרושים מה[[שגרירות]] ה[[הממלכה המאוחדת|בריטית]] ב[[פראג]]. לשם העמדת הפנים שהוא יליד הארץ, שינה את שם משפחתו ליערי. על סיפון ה[[אוניה]] לארץ ישראל פגש את [[אהרון דוד גורדון|א.ד. גורדון]], ששב ארצה מכינוס [[הפועל הצעיר]] ו[[צעירי ציון]] בפראג, ולימים סיפר שפגישה זו השפיעה עליו עמוקות{{הערה|שם=חתחתים|1=יהודה יערי, '''בדרך חתחתים''', בתוך: "ספר העלייה השלישית", בעריכת [[יהודה ארז]], הוצאת [[עם עובד]] [[1964]], כרך ב', עמ' 882-892}}.
 
עם עלייתו לארץ ב-[[1920]], עבד בייבוש ביצות העמק{{הערה|שם=שלומיאל}}, בהכשרת הקרקע ב[[קריית ענבים]] וב[[רוחמה]], ולאחר מכן הצטרף ל[[גדוד שומריה]] בסלילת כביש [[חיפה]]-ג'דה (לימים [[רמת ישי]]). במחנה הגדוד יזם והפיק את הצגתו הראשונה של המחזה "[[הדיבוק]]" בארץ ישראל, ומחזות נוספים, על ידי חברי הקבוצה{{הערה|שם=חתחתים}}. היה בין חברי "קיבוץ א' של השומר הצעיר", אשר הקימו ב-[[1922]] את [[קיבוץ]] [[בית אלפא]]. ב-[[1926]] עזב את הקיבוץ ועבר להתגורר ב[[ירושלים]]. בשנת 1928 למד [[ספרנות]] ב[[מכון פראט]]{{הערה|שם=covenant|1=Yaari, Yehuda: The Covenant - Ten Stories, Youth and Hehalutz Department of the Zionist Organization (1965) }} ב[[ניו יורק]]. בשנת 1931 שימש כספרן ומורה לעברית ב[[אוניברסיטת קווינס (קנדה)|אוניברסיטת קווינס]] ([[קינגסטון, אונטריו|קינגסטון]], [[קנדה]]).{{הערה|שם=covenant}} בשובו ארצה, בשנת 1933, היה לספרן ב[[בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי]]{{הערה|שם=שלומיאל}}, ואחר-כך עבד בלשכת [[קרן היסוד]] בירושלים, שם כיהן כראש מחלקת המידע והפרסום, ואחר כך כמזכיר כללי{{הערה|שם=covenant}}. בשנת 1955 הצטרף יערי לצוות [[משרד החוץ]] ובשנים 1955-19571955–1957 היה [[נספח תרבות]] בצירות ישראל בשוודיה. אחר כך היה ראש המחלקה לקשרי תרבות במשרד החוץ ולבסוף הקונסול הכללי של ישראל באמסטרדם.{{הערה|שם=covenant}}. בשנת [[1947]] נשא לאשה את ה[[עיצוב גרפי|מעצבת הגרפית]] [[עלי גרוס]].
 
לאחר עזיבתו את הקיבוץ החל לכתוב סיפורים, שפורסמו ב[[כתב עת|כתבי עת]] שונים מראשית [[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות השלושים]]. [[רומן]] ראשון שלו, "כאור יהל", התפרסם כ[[סיפור בהמשכים]] ב[[עיתון]] [[דבר (עיתון)|דבר]] החל משנת [[1934]], ויצא לאור בספר בשנת [[1937]].
* '''תשובתו של אביגדור שץ''' - רומן, תל אביב: הוצאת [[ספריית פועלים]], [[1986]]
<div style="direction: ltr;">
* '''The Covenant''' - Ten Stories, Youth and Hehalutz Department of the Zionist Organization (1965)
</div>
 
==מאמרים על יצירתו==
* [[ישורון קשת]], '''על יהודה יערי''', בתוך: "משכיות - מסות בקורת", הוצאת [[דביר (הוצאת ספרים)|דביר]], [[1953]], עמ' 229-239229–239
* [[אריה ליפשיץ]], '''הווייתה של תקופה: על סיפורי יהודה יערי''', בתוך "הווייתה של תקופה - יצירות ודיוקנאות בספרות העלייה השלישית", הוצאת "יחדיו", [[1980]], עמ' 93-10893–108
* [[שמעון הלקין]], '''פשטויות מדומות: סיפורי יהודה יערי''', [[ידיעות אחרונות]], [[שמחת תורה]] [[ה'תשל"ז|תשל"ז]]. כונס בקובץ "דברים וצידי דברים בספרות", הוצאת "יחדיו" [[1984]], עמ' 113-126113–126
* [[נורית גוברין]], '''"אין המולדת מוציאה את האדם מיגונו"''', בתוך "קריאת הדורות: ספרות עברית במעגליה", הוצאת "[[גוונים (הוצאה לאור)|גוונים]]", [[2002]], עמ' 290-297290–297
* נורית גוברין, '''האימה הגדולה והשאיפה לגדולה''', בתוך "קריאת הדורות", עמ' 298-300298–300
* [[אביבה מהלו]], '''יהודה יערי - הרומאנס שלא הושלם''', בתוך "בין שני נופים", [[הוצאת ראובן מס]], [[1991]], עמ' 18-6418–64
 
==קישורים חיצוניים==
{{הערות שוליים}}
 
{{בקרת זהויות}}
{{מיון רגיל:יערי, יהודה}}
[[קטגוריה:סופרים ישראלים]]
[[קטגוריה:ספרני הספרייה הלאומית]]
[[קטגוריה:נספחי תרבות ישראלים]]
 
 
[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1900]]