הבדלים בין גרסאות בדף "המהפכה הצרפתית"

נוספו 3,618 בתים ,  לפני 11 חודשים
השפעת המהפכה על היהודים
מ (שוחזר מעריכות של 2.52.77.189 (שיחה) לעריכה האחרונה של Little Savage)
(השפעת המהפכה על היהודים)
 
קבוצות אחרות, שניצבו בשולי החברה, צברו הישגים רבים לאחר 1789. זכויות הנשים לא הושוו בעקרון, ובין היתר נשללה מהן זכות הצבעה, אך הן מילאו תפקיד נרחב וחסר תקדים באירועי המהפכה. חוק גירושין אזרחי אפשר מ-1792 להיפרד מבני-זוג שהוכרו כמתעללים, בלתי-שפויים וכדומה; הרוב הגדול של אלו שנעזרו בו היו נשים. חוק הירושה החדש מ-1793 החיל לאחור עד 89' את הקביעה שרכוש הורים צריך להתחלק שווה בשווה בין צאצאיהם, ללא הבדלי מין. אף כי לא היו חלק ממדיניות מקפת לשיפור מצב האישה, חוקים אלו שינו מהותית את מעמדן של הנשים במסגרת החוק והחלישו את כפיפותן למבנה המשפחתי. שינויים מהותיים ועקרוניים יותר לא עלו כמעט על סדר היום: המנשר של [[אולמפ דה גוז']], ""הצהרת זכויות האישה והאזרחית", שקרא להעניק להן זכות בחירה, זכה להתעלמות וב-1793 אסר הקונבנט על ארגונים ייעודיים לנשים. לבסוף ביטל נפוליאון את רוב התיקונים בתחום זה. השחורים במושבות צרפת מעבר לים התקדמו בהרבה: בני-אדם "[[צבע עור|צבעוניים]]" חופשים קיבלו שוויון זכויות בהאיטי ב-1792, וב-1794 בוטלה כליל העבדות, אם כי מסיבות פוליטיות ולא אידאולוגיות. אף כי נפוליאון השיב אותה מאוחר יותר, התפתחויות אלה היו צעד חשוב בדרך לחיסול העבדות השחורה במערב. קבוצה נרדפת נוספת, ה[[הוגנוטים]], קיבלה את מרבית זכויותיה עוד מלואי השישה-עשר ב-1787, אך רק ב-24 בדצמבר 89' נתנה להם המהפכה זכויות אזרח מלאות, לאחר יותר ממאתיים שנות דיכוי וגירושים. ב-1791 קיבלו גם יהודי צרפת זכויות אזרח, ובמסגרת ביטול המעמדות הקורפורטיביים הוחשבו מאז והלאה כצרפתים בני דת אחרת ולא כאומה זרה בעלת חוקים משלה. דוגמה זו הניחה את היסוד ל[[אמנציפציה ליהודים]] במערב.
 
=== השפעת המהפכה על היהודים ===
 
==== היהודים הפורטוגזים ====
החלטת 24 בדצמבר שלא להעניק זכויות ליהודים התקבלה באכזבה. בתחילה נטו היהודים לחשוב כי שאלת מעמדם תיפתר במסגרת המהפכה, אך קולות הלאומנים מנעו את מתן הזכויות. זו היתה מהלומה קשה לכל העם היהודי ולא ליהודי צרפת בלבד שכן הלך הרוחות של המהפכה השפיעה על מדינות נוספות באירופה.
 
היהודים בצרפת נחלקו לשתי קבוצות הנבדלות חברתית, כלכלית ותרבותית.
 
בדרום צרפת חיו בני הקהילה הספרדית-פורטוגזית ו[[יהודי האפיפיור]], בעיקר בבורדו ואביניון. הללו היו ברובם מבוססים כלכלית ונהנו מהשפעה חברתית וקשרי מסחר ענפים. יהודים אלו ראו עצמם כ"צרפתים בני דת משה" וביקשו על סמך תפיסתם לקבל שיוויון אזרחי מוחלט. בצפון צרפת (אלזס-לורן) התקיימה קהילה של יהודים אשכנזים אשר היו עניים ברובם ואדוקים בדתם.
 
מיד כשנתפרסמה החלטת 24 בדצמבר פנו היהודים הפורטוגזים של בורדו אל האסיפה הלאומית באגרת מחאה (31 בדצמבר 1789) ובה דרישה לאזרחות ככל שאר האזרחים. אותם יהודים ציינו באגרת כי אין לכלול אותם במקשה אחת עם היהודים האשכנזים שכן הראשונים הם "צרפתים בני דת משה" שכבר התקבלו זכויות מסוימות לגביהם ואילו יהודי אלזס האשכנזים הם מתבדלים בלאומיותם ובדתם.
 
האספה קיבלה את הצעתו של הכומר גריגואר: יש לתת שיויון זכויות מלא לא רק ליהודי בורדו, אלא לכל יהודי צרפת הדרומית והמערבית הידועים בשם: פורטוגזים, ספרדים ואביניונים. לגבי שאר היהודים ביקשה האסיפה הכללית לדחות את ההחלטה.{{הערה|1=[https://benyehuda.org/read/17794 דברי ימי עם עולם, שמעון דובנוב, התבדלות הספרדים ושחרורם.]}}
 
==== יהודי פריס ====
היהודים בפריס ראו בעיניים כלות כיצד אחיהם הפורטוגזים מקבלים זכויות ואילו הם נשארים בלא זכויות ומעמד. עיריית פריס שחלק מהיהודים שהתגוררו בפריס, היו עובדים שלה ואף הגיעו למעמד מכובד, השתדלה למענם ותמכה בשליחת אגרת מחאה אל האסיפה הכללית. אל כותבי אגרת המחאה הצטרפו גם היהודים האשכנזים של אלזס ולורן. הם הפצירו באסיפה הכללית, לא להסתפק בתיקונים מתונים אשר ישפרו קמעה את מעמדם אלא להעמידם בשורה אחת עם שאר היהודים ולהעניק להם שיוויון זכויות מלא. לאחר שנתיים של מאבק, ב-1791 הושוו זכויותיהם של יהודי פריס ויהודי אלזס ולורן לשאר האזרחים.{{הערה|1=[https://benyehuda.org/read/17794 דברי ימי עם עולם, שמעון דובנוב, השתדלות עירית פאריס לטובת היהודים.]}}
 
===מורשת===
1,787

עריכות