אלקטרז – הבדלי גרסאות

ה[[אי]] אלקטרז היה בתחילתובמקור בסיס צבאי ובהמשך שימש ככלאכ[[בית כלא|מתקן כליאה]] של [[צבא ארצות הברית]], בין [[1850]]–[[1933]], זאת בשל היותו מבודד ומבודל בכניסה למפרץ [[סן פרנסיסקו]]. מיקומו האסטרטגי איפשר שליטה על התנועה הימית באיזור. עם השנים הפך האי למעמסה כלכלית על [[צבא ארצות הברית]], ולכן הועבר ב-[[1934]] לידי הממשל הפדרלי, שהחליט להפכו ל[[כלא]] פדרלי אזרחי. ב-1963 הוחלט על סגירת הכלא בשל עלויות האחזקה הגבוהות שנבעו מבידודומניתוקו של האי מהיבשה ומשוםובגלל הזיהום שגרמה הזרמת שפכיו אל מי המפרץ. אז הוחלט שעדיףשעדיפה לבנות מבנהבניית [[כלא]] חדש, יעיל ונוח יותר, מאשרעל להמשיךפני לתחזקהמשך אתאחזקת המבנה הנוכחי. ואכן, כלא יבשתי חדש, יבשתי, הוקם ב[[אילינוי]] בשנת סגירת מתקן אלקטרז, במטרהשנוע שישמשלשמש כתחליף.

ב-29 שנות תפקודו, הוחזקו בכלא אסירים רבים, מהמפורסמים שבהם: [[אל קפונה]], [[רוברט פרנקלין סטראוד]] "[[איש הציפורים מאלקטרז (סרט)|איש הציפורים]]", וכן [[אלווין קרפיס]], שהיה האסיר ששהה בכלא זמן רב יותר מכל אחד אחר.

לאחרעם סגירתו שלסגירת הכלא נוצרההתעוררה מחלוקת באשרביחס לגורלו העתידי שללעתיד האי והועלו הצעות רבות, שהעיקריתהעיקרית שבהן הייתה הפיכת האי לאתר תיירות וקזינו. בזמן שחלף עד לקבלת ההחלטה על עתידו של האי ניצלה קבוצת ילידים [[אינדיאנים]] משבטים שונים את המצב, בשנת: ב-[[1969]] השתלטה הקבוצה על האי, כשהיאתוך מנצלתניצול חוק שיצא באותהמאותה תקופה שבו נאמרשאמר כי "שטחים שהמדינה לאחדלה משתמשתמשימוש בהם עוד- יכולים לחזור לידי הילידים". הקבוצה החזיקה באי כשנתיים, (עד שנת [[1971]]), והשתמשה בו ככלי ל[[תעמולה]] במאבקםבמסגרת מאבקם של האינדיאנים לקבל אתלקבלת אדמותיהם בחזרה.

לאחרמקץ שנתיים החלה להתרופף אחיזת האינדיאנים; רבים החלו לעזוב את האי, ושריפה שהתרחשה במקום זירזה את העזיבה. לבסוף השתלטו השלטונות בחזרה על האי וגרשו את מעט התושביםהילידים שנשארו בו. כיום משמש הכלא אתרכאתר [[תיירות]] ומתקיימים בו סיורים מודרכים.