העיוורת – הבדלי גרסאות

חנה היא [[פרוטגוניסט|הדמות המרכזית]] בסיפור אשר מבוסס על [[חידה|חידת]] חייה ועל ניסיונותיה לפתור אותה. הסיפור מסופר [[נקודת מבט (פילוסופיה)|מנקודת המבט]] של חנה, ואנחנו יודעים רק מה שהיא יודעת, ולא יותר מזה, מה שמקנה לסיפור אווירת מתח ומסתורין. חושיה של חנה מחודדים מאוד, כנראה בשל הצורך לחפות על כך שהיא עיוורת. היא [[אומץ|אמיצה]] ונחושה לפענח בהצלחה את תעלומת חייה. לאחר הולדת ביתהבתה, בפעם הראשונה ניתן לראות שחנה מ[[אושר]]ת. תקופה מאושרת זו נפסקת כאשר ילדתה [[חולה]] ב[[מחלה]] שפוקדת את העיר, ולבסוף [[מוות|מתה]]. בעלה אטום ל[[חוסר אונים|חוסר האונים]] שלה, ובכלל אליה. הוא אף [[אדישות|אדיש]] למחלת ביתו ולסבלה. לחנה קשה לשלוט בגורלה, כיוון שמשדכים לה, בעל כורחה, מישהו שהיא לא מכירה, והיא חייבת [[חתונה|להתחתן]] איתו. היא נכנסת לחיים שהיא לא מכירה, חיים מלאי שקר. מצבה הפיזי גורם לה להיות {{פירושון|תלות|תלויה}} באחרים. היא לא בחרה את [[פטליזם|הגורל]] שקיבלה, ולכן אינה שולטת בגורלה. עדות לכך ניתן לראות בסירובה לתת את [[גופה|גופת]] [[בת]]ה לידיו של [[קברן|הקברן]], כדי [[קבורה|שיקבור]] אותה, אך לבסוף, גופת בתה נלקחת ממנה, בניגוד לרצונה. עם זאת היא מנסה לקחת את גורלה בידיה ולשלוט בו, ולבסוף אף מצליחה לפצח את חידת חייה.

* אדישותו למחלת הילדים ולמות ביתםבתם היחידה – מקצועו כקברן יכול להסביר את אדישותו לנושא המוות. הוא אדיש ללידת בתו, ולבסוף אדיש גם למותה.