ויקיפדיה

תקנת הציבור – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
ויקיזציה והערות שוליים
שורה 1:
{{DISPLAYTITLE:תקנת הציבור}}
 
'''תקנת הציבור''' היא [[מושג שסתום]] משפטי שמבטא את התפיסה הבסיסית של החברה ביחס להתנהגות ראויה ביחסים חוזיים. תקנת הציבור שואבת את ערכי [[זכויות האדם בישראל|זכויות האדם]] מהמשפט הציבורי ומבטאת את עמדתו של המשפט בנוגע למותר ולאסור בהתקשרות החוזית. מושג תקנת הציבור הוא דינמי, משתנה מעת לעת ומשקף את ערכי היסוד של המשטר המשפטי וככזה, הוא כולל את ערכי החברה בענייני מוסר, כלכלה וחברה. הערכים החוקתיים של המשפט והמשטר הם ראשונים במעלה ולכן [[זכויות האדם בישראל|זכויות האדם]], המעוגנות בחוקי היסוד, מהוות מקור מרכזי ממנו שואב השופט את הנתונים הערכיים המגבשים את "תקנת הציבור" הישראלית. בטחון המדינה, שלום הציבור, רווחתה ועוצמתה של המדינה – הם גם ערכים המעצבים את תקנת הציבור.<ref name=":0">פרופ' [i[גבריאלה שלו]] "סוס הפרא – לאן או מה ארע לתקנת הציבור?" '''קרית המשפט''' ב 22,21 (תשס"ב-2002)</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.borer.org.il/%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%92%D7%99%D7%9D/84-%D7%AA%D7%A7%D7%A0%D7%AA-%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8|הכותב=|כותרת=תקנת הציבור|אתר=אתר הפדרציה לבוררות|תאריך=|תאריך_וידוא=2020-06-28}}</ref>▼
=== '''מבוא''' ===
▲'''תקנת הציבור''' היא [[מושג שסתום]] משפטי שמבטא את התפיסה הבסיסית של החברה ביחס להתנהגות ראויה ביחסים חוזיים. תקנת הציבור שואבת את ערכי [[זכויות האדם בישראל|זכויות האדם]] מהמשפט הציבורי ומבטאת את עמדתו של המשפט בנוגע למותר ולאסור בהתקשרות החוזית. מושג תקנת הציבור הוא דינמי, משתנה מעת לעת ומשקף את ערכי היסוד של המשטר המשפטי וככזה, הוא כולל את ערכי החברה בענייני מוסר, כלכלה וחברה. הערכים החוקתיים של המשפט והמשטר הם ראשונים במעלה ולכן [[זכויות האדם בישראל|זכויות האדם]], המעוגנות בחוקי היסוד, מהוות מקור מרכזי ממנו שואב השופט את הנתונים הערכיים המגבשים את "תקנת הציבור" הישראלית. בטחון המדינה, שלום הציבור, רווחתה ועוצמתה של המדינה – הם גם ערכים המעצבים את תקנת הציבור.[i]
 
=== '''מסגרת נורמטיבית''' ===
'''''עד 1973''''' - תקנת הציבור עוגנה בסעיף 64 לספר החוקים העות'מני והשימוש בה לשם ביטול חוזים היה רק במקרים נדירים.[ii]<ref name=":0" />
 
'''''1973 ואילך''''' - תקנת הציבור עוגנה בסעיף 30 ל[[חוק החוזים (חלק כללי)]]: [iii]
 
"חוזה שכריתתו, תכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים, בלתי מוסריים או סותרים את תקנת הציבור- בטל".
 
=== '''תקנת הציבור לפני חקיקת חוק החוזים (חלק כללי) וזמן קצר לאחר חקיקתו – המגמה הצרה.''' ===
זמן קצר לאחר חקיקת חוק החוזים הכללי, שופטי ביהמ"ש העליון ומלומדים רבים הביעו דעתם לגבי תקנת הציבור כתקנה ששימוש בלתי מרוסן בה עלול להיות מעשה מסוכן.[iv] השופט עציוני והשופטת טובה שטרסברג-כהן פרסמו מאמרים בהם הם מתארים את תקנת הציבור כ"סוס פרא שאין לרכב עליו, באשר הוא עלול להביא את השופט לדרך ללא מוצא".[v] השופטים הביעו את דעתם, שיש לפעול באיפוק רב בהפעלת תקנת הציבור לשם ביטול חוזים. גישה זו ייצגה את הדעה הרווחת בבתי המשפט לפני חקיקת חוק החוזים הכללי וגם בזמן הקצר לאחר חקיקתו.[vi] ביהמ"ש התבטא בנושא בפרשת יקותיאל, בה נאמר כי כדי שבית משפט יבטל חוזה מסיבה שהוא סותר את תקנת הציבור "צריך חוש הצדק והיושר והמוסר החברתי להתקומם מפני ביצועו".[vii] ובפרשת כהן הובאה דוגמה קיצונית לחוזה כזה שממחישה את השימוש הצר: חוזה עבדות.[viii]
 
המגמה הצרה נבעה משלושה גורמים עיקריים: ראשית, מעקרון [[חופש החוזים]] במובנו הקלאסי, שבמרכזו עומד הכלל של כיבוד הסכמים וקיום חוזים. עקרון זה מחייב הימנעות מהתערבות בחוזה שנערך מתוך רצונם החופשי של הצדדים ונחשב כאחד כעקרון יסוד בתפיסתנו המשפטית.[ix] שנית, ניתן לטעון כי תקנת הציבור, בהיותה מייצגת את ערכי הציבור, כוללת גם את ערך כיבוד הסכמים ולכן תובע המעוניין לבטל חוזה בשל תקנת הציבור יצטרך להראות ערך נפגע שחשוב יותר מערך כיבוד הסכמים.[x] שלישית, תקנת הציבור, בהיותה מושג ארכאי ובעלת תנאים לא ברורים, תלויה בשיקול דעתו של כל שופט והפעלתה פוגעת בוודאות ומסכלת ציפיות והסתמכות של צדדים בחוזה ולכן יש לצמצם את השימוש בה למינימום האפשרי.[xi]
 
=== '''שינוי המגמה''' ===
השינוי בא לידי ביטוי בפרשת קסטנבאום.[xii] בפרשה זו, המושג תקנת הציבור עמד במרכז הדיון. השופט [[אהרן ברק|אהרון ברק]] ביקר את השימוש הצר בהפעלת תקנת הציבור. הפרשה עסקה בתנייה חוזית שאסרה כיתוב לועזי על גבי המצבה. דעת הרוב של [[אהרן ברק|השופט אהרון ברק]], אליה הצטרפו שופטי הרוב, הייתה שלמושג תקנת הציבור המעוגן בסעיף 30 לחוק החוזים הכללי יש תפקיד מהותי באיזון בין ערכים מתנגשים. תקנת הציבור היא בין היתר קיום חוזים אך "אין זו תקנת הציבור היחידה ואף אין זו החשובה ביותר".[xiii] מאידך, קיים הערך של כבוד האדם והוא גם ערך העומד בבסיס תקנת הציבור. האיזון אם כן, הוא בין קיום חוזים לבין כבוד האדם של המנוחה. השופט [[אהרן ברק|אהרון ברק]] בפסק דינו מנחיל זכויות יסוד של האדם שהיו עד כה מוגבלים למשפט הציבורי גם ליחסים שבין אדם לרעהו וקובע בפסק הדין שהתניה בנוגע לכיתוב העברי על המצבה נוגדת את תקנת הציבור. <sup><sup>[xiv]</sup></sup> השופט אלון, בדעת המיעוט, מביע בפסק דינו את הגישה המצמצמת והצרה ורואה בפסק הדין של דעת הרוב "תוצאה שקשה להולמה, ויש בה משום התערבות קשה וחמורה בזכות היסוד של חופש ההתקשרות ביחסים משפטיים שבין שני צדדים לחוזה" וגם "פאטרנליזם לא רצוי ולא מוצדק".[xv]
 
=== '''בימינו - המגמה הרחבה''' ===
תקופתנו מתאפיינת בירידת ערך [[דיני חוזים|דיני החוזים]] הקלאסיים שמבוססים על רצון הצדדים ועליית דיני החוזים המודרניים אשר עוסקים בראייה רחבה יותר על אינטראקציות כלליות חברתיות. ראייה זו מהווה כר פורה לכניסת ערכים כמו [[תום לב|תום הלב]] ותקנת הציבור כדרך לשמור על הסדר הציבורי גם בתוך המרחב החוזי.<sup><sup>[xvi]</sup></sup>
 
שורה 31 ⟵ 30:
----
 
==='''קישורים חיצוניים:'''===
תקנת הציבור באתר [https://www.borer.org.il/%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%92%D7%99%D7%9D/84-%D7%AA%D7%A7%D7%A0%D7%AA-%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8 הפדרציה לבוררות]
 
שורה 38 ⟵ 37:
הילה בן אליהו "על תקנת הציבור ופרשנות הסכמים" [http://www.daat.ac.il/mishpat-ivri/skirot/4-2.htm באתר מכללת הרצוג]
 
==='''הערות שוליים:'''===
[i] פרופ' גבריאלה שלו "סוס הפרא – לאן או מה ארע לתקנת הציבור?" '''קרית המשפט''' ב 22,21 (תשס"ב-2002); ראו גם באתר הפדרציה לבוררות [https://www.borer.org.il/%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%92%D7%99%D7%9D/84-%D7%AA%D7%A7%D7%A0%D7%AA-%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8 כאן].
 
[ii] שם.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/תקנת_הציבור"