כריס אנדרסון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הונג-קונג ==> הונג קונג
רב מכר ==> רב-מכר
שורה 30:
[[הזנב הארוך|תיאורית "הזנב הארוך"]] שהגה אנדרסון, נכתבה לראשונה בשנת 2004 במאמר והורחבה בספר: "The Long Tail: Why the Future of Business is Selling Less of More", שייצא בשנת 2006 והופיע ב"[[ניו יורק טיימס]]", ברשימת המכירות של המגזין. תאוריה זו מתייחסת באהדה לחידושים של הדור השני של האינטרנט, [[ווב 2.0]] ולעסקי הבידור.
 
תיאורית [[הזנב הארוך]] גורסת כי הדור השני של האינטרנט, [[ווב 2.0]], מאפשר לקנות מגוון רחב של מוצרים בעלי פופולריות נמוכה, לעומת החנויות הרגילות והממשיות, המציעות מגוון מצומצם של מוצרים שהם מאוד פופולריים, בעלי ביקוש גבוה או [[רב -מכר|רבי מכר]]. לכן, לדידו של אנדרסון, חברות כמו "[[אמזון]]" ו"[[נטפליקס]]" מרוויחות יותר ממכירת מוצרים אקלקטיים שאין להם ביקוש, מאשר ממכירה של מוצרים בעלי ביקוש גבוה. ולכן, חברות שיספקו חופש בחירה רחב לצרכנים, ירוויחו יותר מחברות שיספקו מגוון מצומצם של שירותים או מוצרים. המסקנה הנגזרת מתאוריה זו, היא כי כאשר נותנים להמון מרחב בחירה גדול, הטעם שלו מגוון יותר מכל מגוון שמוגבל באופן פיזי.
 
התממשותה של תיאורית [[הזנב הארוך]], מושגת בעיקר משום שהדור השני של האינטרנט מאפשר מרחב בלתי מוגבל (כמעט) של אחסון ומערכי הפצה גדולים. זאת, בניגוד לחנויות הממשיות, שבהן יש משמעות לכל מדף, לכל מקום ולכן, הן עובדות על בסיס של שיווק מוצרים שהם פופולריים או [[רבי מכר]], מוצרים אשר פונים למכנה המשותף הרחב ביותר של ההמון. יתרה מכך, אנדרסון סובר בתאוריה זו, כי כאשר מערך ההפצה או החנות גדולים מספיק, המכירות של מוצרים פחות מבוקשים, יעלו על אלו של רבי המכר ושל המוצרים הפופולריים.