פייסבוק – הבדלי גרסאות

;[[גניבת זהות]]: נוכלים משתמשים בפייסבוק כדי להזדהות כאדם אחר. לאחר שהם מזדהים ככזה, הם יוצרים רשת חברתית במקום אותו האדם ומנצלים אותה לצרכים שונים כדוגמת בקשה לתרומות, קביעת פגישות פנים אל פנים המסתיימות בשוד, רצח, ופעולות טרור וכן איסוף מידע מקדים לעבירה, כמו תאריכי חופשות בחו"ל לצורך פריצה. לדברי פייסבוק, ברגע שתופעה כזו מדווחת על ידי הגולשים, היא מטופלת מידית{{הערה|1=מייק אלגאן, [http://www.computerworld.com/action/article.do?command=viewArticleBasic&taxonomyName=Internet+Business&articleId=9121578&taxonomyId=71&pageNumber=1 Why you can't trust 'friends' on Facebook], ComputerWorld}}.▼

;הפצת מידע כוזב▼

: תופעת [[חדשות כזב]] הפכה בהדרגה לנפוצה בפייסבוק, בדומה לרשתות חברתיות אחרות, כאשר [[הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2016|הבחירות לנשיאות ארצות הברית של שנת 2016]] הביאה את הנושא לסדר היום הציבורי וגרמה לפייסבוק לנסות ולפעול לשיפור הנושא, והחלה להפעיל תוכנית [[בדיקת עובדות]] בסוף שנת 2016, והידקה שיתופי פעולה עם [[רשת בדיקת העובדות הבינלאומית]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5473902,00.html|כותרת=לקראת הבחירות: בדיקת עובדות בפייסבוק|אתר=ynet|תאריך=2019-03-05|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-06-19}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001324091|הכותב=וול סטריט ג'ורנל|כותרת=בודקי העובדות של פייסבוק עובדים שעות נוספות בגלל הקורונה|אתר=גלובס|תאריך=2020-03-31|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-06-19}}</ref>{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.facebook.com/help/publisher/182222309230722|הכותב=|כותרת=בדיקת עובדות בפייסבוק: מה בעלי אתרים צריכים לדעת|אתר=פייסבוק|תאריך=}}|שם=הערה מספר 26337140:1}}. אחד הצינורות העיקריים להפצת חדשות כזב הם חשבונות מזויפים. בדיון שנערך ב[[הכנסת|כנסת]], הצהירה פייסבוק כי היא מחקה כמיליארד חשבונות כאלה, וטענה שמדובר ב-99% מהחשבונות המזויפים בפלטפורמה<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-money/tech-q1_2019/Article-a5595718bfb9961004.htm|כותרת=N12 - איך תזהו פייק ניוז וכיצד תתגוננו|אתר=N12|תאריך=2019-03-20|תאריך_וידוא=2020-06-19}}</ref>. אף על פי שפייסבוק החלה לסמן פוסטים שכוזבים, ובכך להקטין את תפוצתם ולהזהיר את הקוראים, נכון ליוני 2020, פוסטים של [[פוליטיקאי]]ם מוחרגים מפעילות זו, בנימוק שזכות הציבור לדעת מהן דעותיו של כל מועמד. ביוני 2020 פייסבוק עמדה במרכז מחאה מצד עובדיה ומצד גורמים שונים, על רקע שינוי מדיניותה של [[טוויטר]] המתחרה בנושא זה, ודבקותה של פייסבוק במניעת בדיקת-עובדות על פוסטים של פוליטיקאים<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001330864|הכותב=|כותרת=עובדי פייסבוק נגד צוקרברג: דורשים לחסום את הפרופיל של טראמפ|אתר=גלובס|תאריך=1.6.2020}}</ref>. בהמשך, החל קמפיין הקורא לחרם נגד [[פייסבוק]] ו[[אינסטגרם]] בשם "Stop Hate For Profit" (די לשנאה בעד רווח). לקמפיין, אותו יזמה [[הליגה נגד השמצה]], הצטרפו יותר מ-100 גופים ובהם תאגיד [[יוניליוור]], [[ורייזון תקשורת|Verizon]] ,[[פטגוניה]], [[בן אנד ג'ריס|בן & ג'ריס]], לנדינג ונורת' פייס (חלקן איימו להחרים גם רשתות כמו טוויטר). זאת כחלק מביקורת על האלגוריתם של החברה. בתגובה, המנכ"ל [[מארק צוקרברג]] הודיע היום על שורה של שינויים במדיניות הפרסום ברשת החברתית<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-money/2020_q2/Article-17651dd9574f271027.htm|כותרת=N12 - "קוקה-קולה" מצטרפת לחרם על פייסבוק|אתר=N12|תאריך=2020-06-27|תאריך_וידוא=2020-06-27}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001333783|הכותב=עמרי זרחוביץ'|כותרת=מארק צוקרברג מגיב לחרם המודעות הענק: "נעצור שיח שנאה"|אתר=גלובס|תאריך=2020-06-26|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-06-27}}</ref>.<br />▼

;שליחת דואר זבל▼

:יישומים שונים בפייסבוק, המופעלים על ידי שולחי [[דואר זבל]], מבקשים מהמשתמשים להכניס [[כתובת דואר אלקטרוני]] שלא כחוק. כתובות אלו מועברות לאחר מכן למפיצי דואר זבל העושים בהם שימוש לא חוקי לצורך שליחת ההודעות הללו. בנובמבר 2010, ניצחה מנהלת פייסבוק בתביעה שהגישה נגד אדם גוארבז מ[[מונטריאול]], שהפעיל יישום מסוג זה, וקיבלה 873 מיליוני דולרים כפיצוי{{הערה|1=Nancy Gohring, [http://www.computerworld.com/action/article.do?command=viewArticleBasic&articleId=9121378 Facebook wins $873M judgment in spam suit], ComputerWorld}}{{הערה|{{ynet|ניב ליליאן, אהוד קינן|מפיץ דואר זבל יפצה את פייסבוק ב-873 מיליון דולר|3628117|25 בנובמבר 2008}}}}.▼

;גזענות ועידוד פשעי שנאה▼

: פתיחת קבוצות פייסבוק הקוראות לבצע [[פשע שנאה]] נגד אוכלוסיות מסוימות:▼

;פרטיות: משתמשי פייסבוק רבים אינם מודעים לאפשרויות השונות להגנת הפרטיות, או שאינם טורחים לשנות את ההגדרות ההתחלתיות. הגדרות ברירת המחדל של פייסבוק עלולות לחשוף פרטים אישיים, שהמשתמש התמים לא בהכרח התכוון אליהם ובכך לחשפם גם לזרים, או לפחות לקבוצה גדולה יותר של אנשים מהקבוצה אליה התכוון המשתמש. הפרטים האישיים וההעדפות האישיות יכולים אף להיות מועברים לחברות מסחריות ולמפרסמים שונים. עובדה זו יכולה להביא לכך שהמשתמש ימצא מודעות פרסום מותאמות אישית בפיד שלו{{הערה|{{כלכליסט|יוסי גורביץ|פייסבוק חושפת: כך אנחנו מוכרים אתכם למפרסמים|3583895|2 באוקטובר 2012}}}}. מצב זה עלול לגרום ל[[בועת הפילטר|בועת פילטר]] שבה המשתמש נחשף אך ורק לפרסומות או לתכנים ספציפיים אך מבודד מהשאר.▼