שפופרת גייגר-מילר – הבדלי גרסאות

'''שפופרת גייגר מילר''' היא מרכזו של [[מונה גייגר]] ומונים דומים. השפופרת נותנת פולס חשמלי כאשר חולף בה חלקיק [[קרינה]] ומצליח להוציא [[אלקטרון]] מדפנותיה או מאחד [[אטום|אטומי]] ה[[גז]] שבתוכה.

 

 

כאשר חלקיק (חלקיק טעון, או [[פוטון]] גמא) נכנס לשפופרת ומוציא אלקטרון מהגז שבתוכה או מדפנותיה, האלקטרון האנרגטי גורם לשרשרת של יינון בגז האציל, כאשר כל אלקטרון שמשתחרר פוגע באטום אחר, ומוציא ממנו עוד אלקטרון, וכן הלאה. תהליך זה מכונה '''מפולת'''. המפולת נפסקת כאשר כל האנרגיה של האלקטרון הראשוני "מתבזבזת" על אנרגיית הקשר בין האלקטרונים לבין האטומים. מכיוון שאנרגית החלקיקים היא בסדר גודל של כמיליון [[אלקטרונוולט]], ואילו אנרגית הקשר של גז אציל היא בסדר גודל של כעשר אלקטרונוולט, משתחררים כך כ- 10⁵ אלקטרונים.

 

חסרון נוסף לשימוש בתחום גייגר, הינו '''הזמן המת''' הארוך יחסית, בו אי אפשר לקלוט פגיעת חלקיק אחרי הפגיעה הקודמת. זמן זה יכול להגיע לסדר גודל של כעשירית מילי-שנייה.