אבו כביר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הצלת 0 מקורות והוספת 0 לארכיון.) #IABot (v2.0.1
חצור (בסיס) ==> בסיס חצור
שורה 19:
===אבו כביר במלחמת העצמאות===
בסוף שנת [[1947]] היו באבו כביר ובשכונות הערביות הסמוכות לה כ-5,000 נפש, שהתפרנסו בעיקר מעבודה שכירה ב[[יפו]], חנוונות, ירקנות ו[[רוכל]]ות בשכונות ובבתי חרושת יהודיים.[[קובץ:Abu Nabut Trough4.JPG|שמאל|ממוזער|250px|סביל אבו נבוט]]
[[קובץ:Pravos 259.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כנסיית פטרוס הקדוש]]מיד לאחר [[כ"ט בנובמבר]] [[1947]] החלו ערביי אבו כביר [[יידוי אבנים|לרגום]] מכוניות יהודיות שעברו בכביש הראשי בדרכן ל[[ירושלים]] ולמושבות הדרום. ב-[[2 בדצמבר]] [[1947]] הגיעה משאית שהסיעה ארבעה פועלים יהודים ממקום עבודתם בשדה התעופה קסטינה (כיום [[חצור (בסיס) חצור|בסיס חיל האוויר חצור]]) ל[[תל אביב]]. בהגיע המשאית לאבו כביר היא נרגמה באבנים. הנהג נפצע קשה והמשאית נעצרה. הערבים הוציאו את הנהג מהרכב ורצחו אותו בדקירות סכינים. שאר הנוסעים נפצעו מרגימת האבנים, אך ניצלו ברגע האחרון על ידי רכב צבאי בריטי שהזדמן במקרה למקום.
 
[[ההגנה]] הגיבה על האירוע ב-[[3 בדצמבר]] [[1947]] על ידי פיצוץ בית ערבי ששלט על [[רחוב הרצל (תל אביב)|רחוב הרצל]]. מאז ובמשך מספר חודשים לא הפסיקו הערבים לירות ולצלוף מאבו כביר שהייתה ביתרון טופוגרפי על רחוב הרצל, [[שכונת שפירא]] ו[[שכונת פלורנטין]]. התנועה ברחוב הרצל שותקה ובחלקו הדרומי נבנו מתרסים לאפשר תנועת הולכי רגל. עד היום ניכרים חורי היריות בקירות חלק מהבתים.