א-ריש – הבדלי גרסאות

במהלך [[מבצע חמץ]], הוטל על גדוד 52 של חטיבת 'גבעתי' לכבוש את תל א-ריש. בלילה אור ליום ה-[[28 באפריל]] תקף כוח מקובץ של גדוד 52 של [[חטיבת גבעתי (תש"ח)|חטיבת גבעתי]], בפיקודו של [[יעקב פרי (פרולוב)]], את [[תל א-ריש]]. הכוח הסתייע בשני תותחי 20 מ"מ, אשר הגיעו לארץ מספר ימים קודם לכן. היציאה של הכוח מ[[מקווה ישראל]] התעכבה כיוון שלא הוכנה מראש פרצה בגדר לשם כך. ההודעה על האיחור ביציאה לא הגיעה לתותחנים. אלה פתחו באש בשעה המקורית, וכך אבד יתרון ההפתעה. ההתקפה החלה בשעה 02:00 והתל, אשר הגנו עליו מספר כיתות, נכבש במהרה ללא התנגדות ממשית. כוח חסימה שנועד למנוע הגעת תגבורות ערביות, לא מנע מן הערבים להתרכז לצורך התקפה. אלה היו לוחמי גדוד אג'נאדין של [[צבא ההצלה]], ובו יוצאי [[חיל הספר]] המנדטורי, בפיקודו של מישל אל-עיסא, אשר ב-26 באפריל 1948, הצליחו להסתנן ליפו. בהתקפה על תל א-ריש השתתף רוב גדודו של עיסא. הלוחמים הערבים התקדמו בשני צירים בחיפוי משוריין, והחלו מיד בהתקפת נגד חזקה על הכוחות שלא התבצרו כיאות. המגינים הופתעו, עד מהרה המפקדים איבדו שליטה על כוחותיהם, ושני משוריינים שנשלחו לעזרה, קצרה ידם להודיע. כוח [[חטיבת גבעתי (תש"ח)|גבעתי]] נאלץ לסגת לכיוון [[מקוה ישראל]] באבידותבאבדות כבדות - 36 הרוגים, מתוכם שבעה נעדרים, וכ-100 פצועים{{הערה| בקיץ 2007 הושלם הליך זיהויים של חמישה משבעת הנעדרים. לזכר הנופלים בקרב זה נקראת השכונה הסמוכה לתל בשם [[תל גיבורים (חולון)|תל גיבורים]]}}. הערבים איבדו באותו קרב 30 הרוגים ו-62 פצועים. כן אבדו ל'גבעתי' שלושה מקלעים, 20 רובים ו-12 תת מקלעים. במהלך מבצע 'חמץ', פינו הערבים את האזור, והתל נותר כמובלעת בידיים ערביות עד 3 במאי. עד כניעת יפו ב-13 במאי, החזיקו הבריטים במקום.