תקנת הציבור – הבדלי גרסאות

'''תקנת הציבור''' היא [[מושג שסתום]] משפטי שמבטא את התפיסה הבסיסית של החברה ביחס להתנהגות ראויה ביחסים חוזיים. תקנת הציבור שואבת את ערכי [[זכויות האדם בישראל|זכויות האדם]] מהמשפט הציבורי ומבטאת את עמדתו של המשפט בנוגע למותר ולאסור בהתקשרות החוזית. מושג תקנת הציבור הוא דינמי, משתנה מעת לעת ומשקף את ערכי היסוד של המשטר המשפטי וככזה, הוא כולל את ערכי החברה בענייני מוסר, כלכלה וחברה. הערכים החוקתיים של המשפט והמשטר הם ראשונים במעלה ולכן זכויות האדם, המעוגנות בחוקי היסוד, מהוות מקור מרכזי ממנו שואב השופט את הנתונים הערכיים המגבשים את "תקנת הציבור" הישראלית. ביטחון המדינה, שלום הציבור, רווחתה ועוצמתה של המדינה – הם גם ערכים המעצבים את תקנת הציבור.<ref name=":0">פרופ' [[גבריאלה שלו]] "סוס הפרא – לאן או מה אירע לתקנת הציבור?" '''קרית המשפט''' ב 22,21 (תשס"ב-2002)</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.borer.org.il/מילון-מושגים/84-תקנת-הציבור|הכותב=|כותרת=תקנת הציבור|אתר=אתר הפדרציה לבוררות|תאריך=|תאריך_וידוא=2020-06-28}}</ref> עד 1973 עוגנה תקנת הציבור בישראל בסעיף 64 לספר החוקים ה[[האימפריה העות'מאנית|עות'מאני]] והשימוש בה לשם ביטול חוזים היה רק במקרים נדירים.<ref name=":0" /> מ-1973 ואילך תקנת הציבור עוגנה בסעיף 30 ל[[חוק החוזים (חלק כללי)]]: "חוזה שכריתתו, תכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים, בלתי מוסריים או סותרים את תקנת הציבור- בטל".<ref name=":0" /><ref>חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973.</ref>