מלחמת סיני – הבדלי גרסאות

[[חטיבת הצנחנים]] 202 חנתה באזור מצבת פרקר, בפתחו של מעבר אל-חיטאן, שהוא חלקו המזרחי של מעבר המיתלה. מפקד החטיבה, אל"ם אריאל שרון, לא ידע שמשימתו הייתה משימת סרק, שנועדה רק לספק את העילה למעצמות להגיש אולטימטום כביכול, כדי ש"יסיגו את כוחותיהם" מאזור תעלת סואץ{{הערה|על כך העיר השגריר באו"ם [[אבא אבן]] בעוקצנות, שכדי לקיים את תנאי האולטימטום, על הצנחנים יהיה "לסגת" קדימה, לכיוון התעלה.}}; אולם הוא ידע היטב שמשימתו בשלב הראשון היא רק להתייצב בפתח המעבר ולא לכבוש אותו. בהתאם לאופיו ה[[פרואקטיביות|פרו-אקטיבי]] של שרון, הוא חש אי-נחת רבה מכך שיחידתו לא משתתפת במאמץ הלחימה. הוא דרש במברק למצפ"ה לצאת לכיוון מערב ולתפוס את המעבר,{{הערה|מוטי גולני, '''תהיה מלחמה בקיץ''', עמ' 519}} בהיותו סבור שהמעבר ריק מאויב. מכיוון שלא היה צורך צבאי אמיתי בתפיסת המעבר,{{הערה|מכל הכוחות שנעו בשלב האחרון של המלחמה לעבר תעלת סואץ, אף לא כוח אחד עבר דרך מעבר המיתלה.}}{{הערה|שם=מאירפעיל}} שרון לא קיבל אישור לכך. בעקבות תקיפה של החטיבה על ידי מטוסים מצריים, שהסבה לה אבידות, ביקש שרון לשפר עמדות לפנים ולהתמקם בפתח המעבר. גם לכך לא קיבל אישור, והרמטכ"ל פקד עליו, שאם לא יוכל להתגונן באזור הצומת בו היה פרוס, עליו לחזור מזרחה לכיוון נח'ל. שרון התעקש, וביקש להוציא כוח סיור לכוון המעבר. מבוקשו הזה אושר לו על ידי ראש מטה פיקוד הדרום, [[רחבעם זאבי]].{{הערה|סא"ל זאבי נשלח במטוס קל אל הצומת, כדי לוודא שהפקודה להימנע מקרב ברורה לשרון. שרון הצליח לשכנע את זאבי לאשר לו להוציא סיור לבדיקת המעבר, ובלבד שלא ייכנס לקרב.}} כוח הסיור ששלח שרון מנה את כל [[גדוד 88]] של החטיבה, בפיקודו של [[מרדכי גור]], מתוגבר במחלקת טנקים ובמרגמות, ובנוסף את הסמח"ט [[יצחק חופי]] ומג"ד נוסף, [[אהרוןאהרן דוידי]]. על דעתם של רבים בצה"ל ומחוצה לו, היה זה כוח גדול בהרבה מהדרוש לסיור-גישוש, והדבר העיד על כוונתו מלכתחילה של שרון לכבוש את המעברים.

שנים רבות לאחר המלחמה התפרסמו עדויות על מקרים בודדים של הרג חיילים מצריים בלתי חמושים. הצנחן בני ברוידה{{הערה|ברוידה אף טען ש[[יהודה קן דרור]] לא התנדב למשימת ההתאבדות שביצע, אלא קיבל פקודה ממפקדו, [[אהרוןאהרן דוידי]].}} העיד, שבמסע של חטיבה 202 אל צומת מצבת פרקר, ירו הצנחנים בכל החיילים המצריים שביקשו להסגיר את עצמם; ושבצומת עצמו הרגו הצנחנים קבוצה של פועלי כביש מצריים שהחלו להתפרע, ועל כך ננזפו הצנחנים על ידי מפקד החטיבה, שרון.{{הערה|{{הארץ||מי שבא קיבל כדור|1.1384395|6 בפברואר 2007}}}} הצנחן [[משה לוין (איש המוסד)|משה לוין]] סיפר שהוא נכלא לאחר שהביע מחאה על הרג [[שבוי]]ים ביחידתו.