פאודוסיה מורוזובה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
בן נחום (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 8:
פאודוסיה סוֹקוֹבְנִינה נולדה ב[[מוסקבה]] למשפחת [[בויארים]] בעלת השפעה, אך זוטרה יחסית. אביה פְּרוֹקוֹפי סוקובנין היה חצרן והופקד על פמליית ה[[צאריצה]] מריה, אשת [[אלכסיי הראשון]]. ידוע שהיו לו עוד שני בנים ובת אחת מלבדה. בגיל שבע-עשרה נישאה פאודוסיה לגְּלֶבּ מורוזוב בן הארבעים, בויאר שהיה אחד מאציליה הנישאים והעשירים ביותר של רוסיה. רכושו של בעלה כלל אחוזות בכל הממלכה, רבבות [[צמית]]ים ומשרתים רבים; בנחלתו במוסקבה לבדה חיו שמונת אלפים צמיתים. לזוג נולד בן אחד, איוואן. פאודוסיה שירתה בחצר הצאר כבת-לוויתה של הצאריצה מריה. גלב מת ב-1662, והותיר את אלמנתו כאחת הנשים רבות-ההשפעה ברוסיה וכאפוטרופוסית של בנם בן השתים עשרה.
 
ב-[[1664]] פגשה מורוזובה את [[אבאקום|אַבאקוּם]], שגלה ממוסקבה שנים קודם, ושעמד להפוך לאחד מראשי המתנגדים לרפורמה בכנסייה. מאז 1654, ניסה [[הרסקול|הפטריארך ניקון לתקן את סידורי התפילה ואת מנהגי הדת ברוסיה]] בהתאם למקובל ב[[נצרות יוונית-אורתודוקסית|כנסיות היווניות]] הרחק בדרום; הוא הפעיל את מלוא כוחן של הרשויות בשירות מטרתו. השמרנים בממלכה, וביניהם נשים במספר גדול (שהיוו רוב בקרבם לפי העדויות), התנגדו לשינויים כמו הצטלבות בשלוש אצבעות במקום בשתיים, וראו את ניקון כ[[אנטיכריסט]]. מורוזובה אירחה את אבאקום ואת אשתו באחוזתה למשך מספר חודשים. היא נטתה למחנה המסורתי עוד קודם, אך השפעתו של הכומר הפכה אותה לאחת המנהיגות הנחרצות של מי שנודעו בדיעבד כ"פלגנים" וכ"[[אדוקי האמונה הישנה]]".
 
לפי המסופר אודותיה, הבויארית אימצה אורח חיים לא-שגרתי. היא לבשה אדרת שיער לגופה, חדלה מלהפגין את עושרה ותרמה כסף רב לעניים ולנזקקים. ביתה במוסקבה נעשה למקום מקלט לפלגנים נרדפים, כמו סכלים קדושים שגורשו מכפריהם ואב-המנזר אברהמי מליסקובו, ולמוקד של העתקת והפצת ספרות פלגנית. יחד עם אחותה אבדוקיה וחברתן המשותפת, אשת קצין המשמר מריה דנילובה, היא הנהיגה חוג נשים ששימשו כפטרוניות תומכי הדת הישנה במוסקבה. פאודוסיה עמדה בקשר רציף עם אבאקום, והתכתובת ביניהם נחשבת לאחת מפסגות הספרות הרוסית במאה ה-17. אבאקום שיבח אותה על צניעותה אך גם הפציר בה לגלות קנאות, ופעם אף המליץ לה לעקור את עיניה שלה, בדומה למסטרידיה הקדושה מירושלים. הוא גם האשים אותה בגאווה, ניאוף ואיחורים לתפילה. פאודוסיה, מצדה, עסקה רבות בנישואי בנה איוואן, שהיה מבני-לוויתו של הצאר אלכסיי ושהפגין צייתנות כלפי התיקונים הכנסייתיים.