מלחמת איטליה–יוון – הבדלי גרסאות

'''מלחמת איטליה–יוון''' (ב[[יוונית]] - '''Ελληνοϊταλικός Πόλεμος''' או '''Πόλεμος του Σαράντα''' - "מלחמת שנת 40'", ב[[איטלקית]]: '''Guerra di Grecia''' - מלחמת יוון) הייתה עימות צבאי בין [[איטליה הפאשיסטית]] לבין [[יוון]] שהחל ב-[[28 באוקטובר]] [[1940]] והסתיים ב-[[23 באפריל]] [[1941]]. העימות סימן את תחילת [[המערכה בבלקן במלחמת העולם השנייה|המערכה בבלקן]] ב[[מלחמת העולם השנייה]].

ב-[[28 באוקטובר]] [[1940]], לאחר שראש הממשלה היווני [[יואניס מטאקסס]], שהיה אף הוא בעל נטיות [[פשיזם|פשיסטיות]] ופרו-נאציות, דחה [[אולטימטום]] של מוסוליני להעניק לאיטליה שטחים ביוון, הורה מוסוליני לכוחותיו על פלישהלפלוש לשטחה של יוון. הצבא היווני הדף את הפלישה, ואף הצליח לכבוש חלקים מ[[אלבניה]], שנכבשה בשנת [[1939]] על ידי האיטלקים. מתקפה איטלקית נוספת, במרץ [[1941]], נהדפה אף היא. רק לאחר פלישה גרמנית דרך [[יוגוסלביה]] (שהתנגדה למעבר דרך שטחה) ו[[בולגריה]] (ששיתפה פעולה עם הגרמנים), הצליחו כוחות הציר לכבוש את יוון. הישגי היוונים אל מול איטליה היו הניצחון הראשון ביבשה של מדינה כלשהי על כוחות [[מדינות הציר]] ב[[מלחמת העולם השנייה]]. ההשפעה של הניצחון היווני הייתה הרבה מעבר לזירה המצומצמת שבה אירעה הלחימהבבלקן. כישלון האיטלקים חייבהביא את היטלר לערוך אתלהחלטה המתקפהלתקוף ב[[בלקנים]], שגרמה לדחייה קריטית בלוחשל הזמניםהפלישה המתוכנן שלהמתוכננת ל[[מבצעברית ברברוסההמועצות]] (הפלישה לב[[בריתמבצע המועצותברברוסה]]),. מההדחייה שגרםגרמה בסופו של דבר לכישלונם של הגרמנים ב[[הקרב על מוסקבה|קרב על מוסקבה]] ולאי השגת יעדם לסיים את המערכה הרוסית בזמן קצר, כפי שהצליחו במערכות אחרות, וזאת בשל בואו של החורף הרוסי הקשה.