בוסתנאי בן חנינאי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מגזין יהלום (שיחה | תרומות) ביטול גרסה 28189113 של 2A01:E0A:522:78D0:998E:1D0B:3193:3B02 (שיחה) |
בברכה, אודי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 24:
==אשתו הנסיכה וצאצאיה==
כשראה הח'ליף [[עלי אבן אבו טאלב]] שבוסתנאי בן 35 ועדיין לא התחתן, נתן לו את בתו השבויה של המלך ה[[האימפריה הסאסאנית|סאסאני]] [[כוסרו השני]], [[איזדדואר]], שהייתה שבויה בידי המוסלמים. (לפי מקורות אחרים היא הייתה בתו של [[יזדגרד השלישי]] ושמה היה דארא.) נולדו לו שני ילדים מנשים יהודיות ושלושה בנים מהנסיכה
משמת בוסתנאי התפרסם הסכסוך על הירושה ועל מעמד
בדורות הבאים, באו מיוצאי חלציהם כמה ראשי גולה ב[[בבל]] וב[[ספרד]] (ביניהם רבי [[שמואל הנגיד]]), ואף כמה עשרות [[גאונים]] (ביניהם [[רב עמרם גאון]]) במקומות שונים בתפוצה היהודית ([[ארץ ישראל]], [[סורא]], [[פומבדיתא]], [[מחסיא]], [[ספרד]], [[רומא העתיקה]], ו[[קירואן (מחוז)|קירואן]] שב[[תוניסיה]]), [[רבנו גרשום]] מאור הגולה, וכן כמה מחכמי ישראל בדורות המאוחרים יותר, כגון [[מהר"ל מפראג]], רבי [[שמשון מאוסטרופולי]], רבי [[פנחס מקוריץ]] (מגדולי תלמידי [[הבעל שם טוב]]), ותלמידו רבי [[יעקב שמשון משיפיטובקה]].{{מקור}}
שילוב זה התאפשר עקב כך שה[[גאונים]], וביניהם [[רב פלטוי]] בן אביי ו[[רב נטרונאי גאון|רב נטרונאי]] בן הילאי, אשר כיהנו במקביל כגאוני [[ישיבת פומבדיתא]] ו[[ישיבת סורא]] (בהתאמה), בתשובתם המשותפת אל קהילת [[יהדות ספרד]] בראשות רב אלעזר אלוף דמן [[אספמיה]], הניחו שאדם כבוסתנאי לא היה בא על שפחה מבלי לשחררה קודם לכן, ולשאת אותה בהיתר. מקרה זה הפך לתקדים הלכתי שנעשה בו שימוש בדיון על הכלל: "[[אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות]]", ולמסקנות יש חשיבות הלכתית עד ימינו בעניין משמעותם של [[נישואים אזרחיים]].{{מקור}}
==נוסח שונה==
| |||