ברנרד מיידוף – הבדלי גרסאות

{{ראו גם|הונאת פונזי}}

לטענת גופים שחקרו את ההונאה, יחד עם חברת המסחר ניהל מיידוף גם [[קרן גידור]] פיקטיבית, שהתנהלה כ[[הונאת פונזי]], כלומר הבטחות ל[[רווח (כלכלה)|רווח]]ים גבוהים מהממוצע ל[[השקעה]] בפרק זמן קצר יחסית, המשולמים בעצם מקרן של השקעות מאוחרות יותר. מיידוף הבטיח ללקוחותיו [[תשואה]] שנתית פיקטיבית קבועה של 10%. בעקבות [[המשבר הכלכלי העולמי (2008)|המשבר הפיננסי בשנת 2008]] ביקשו משקיעים רבים למשוך את כספי השקעותיהם, אך הקרן לא יכלה לשלם להם, דבר שהוביל להתמוטטות החברה ולחשיפת ההונאה, ובהמשכה, להעמקת המשבר העולמי.

 

משפטו של מיידוף נפתח מיד לאחר מעצרו. ב-12 במרץ [[2009]] הודה מיידוף ב-11 סעיפים, ובהם [[עדות שקר]], [[הלבנת הון]] ו[[הונאה]]. ב-[[26 ביוני]] 2009 הורה בית המשפט על [[חילוט]] כל נכסיו של מיידוף ואשתו, עד סך של 177 מיליון דולרים,{{הערה|{{ynet|סוכנויות הידיעות|ביהמ"ש קבע: מיידוף ייאבד את כל נכסיו|3737617|28 ביוני 2009}}}} וב-[[29 ביוני]] נענה בית המשפט הפדרלי ב[[מנהטן]] לבקשת התביעה, וגזר על מיידוף 150 שנות מאסר.{{הערה|1=[http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=as20090629_04 ברנרד מיידוף נידון לעונש של 150 שנות מאסר בעקבות הרשעתו באחת ההונאות הגדולות בתולדות וול סטריט], The Marker{{כ}} 29.6.2009.}}

בדצמבר 2010 התאבד בנו מארק. בספטמבר 2014 נפטר בנו השני, אנדרו מיידוף, ממחלת הסרטן.

 

היקפה המשוער של ההונאה הגיע לכ-65 מיליארד דולר. בין הנפגעים בהונאה היו [[בנק]]ים רבים מ[[אירופה]] שהפסידו יותר מ-5 מיליארד דולר, משקיעים פרטיים מארצות הברית, פדרציות וארגוני צדקה יהודים כגוון [[יד שרה]], [[נשות הדסה]], [[ישיבה יוניברסיטי]] ועוד.