הבדלים בין גרסאות בדף "הספרייה הלאומית"

אין שינוי בגודל ,  לפני 3 חודשים
ספר הכוזרי ==> הכוזרי
(הצלת 1 מקורות והוספת 0 לארכיון.) #IABot (v2.0.1)
(ספר הכוזרי ==> הכוזרי)
 
בשנת [[ה'תרנ"ג]], עם עלייתו לירושלים, התמנה [[יחיאל מיכל פינס]] לחבר בהנהלת הספרייה עד לפטירתו ב-[[1913]]. פינס היה פעיל במיוחד מבחינה רוחנית-ספרותית כשאפרים כהן היה פעיל מבחינה ארגונית-כספית{{הערה|1=[[אברהם יערי]], בית הספרים הלאמי והאוניברסיטאי בירושלים {{מקור}}}}.
פינס סבר שהספרייה מיועדת לספרים "ברוח העם ותורתו", ובכלל זה ספרים תורניים וספרי היסטוריה, לשון ומדע, אך אין בה מקום ל[[ספרות יפה]]. מדיניות זאת הביאה עליו ביקורת מצד אליעזר בן יהודה, יעקב רבינוביץ ואחרים אשר דרשו להוציא את הספרייה מידי ארגון בני ברית{{הערה|1=[[אליעזר רפאל מלאכי]], [http://hebrewbooks.org/12866 דרשת ר' יחיאל מיכל פינס (בשעת הנחת אבן-הפינה לבניין הספרייה הלאומית בירושלים)], בתוך " '''תלפיות'''", ניסן התש"ד-תשרי התש"ה, עמ' 753-756}}. ביזמתו של ילין, החלו להיערך הרצאות מזדמנות ושיעורים קבועים לציבור הרחב באולם הקריאה של הספרייה; בין השיעורים שניתנו בשבתות היה שיעור של פינס בבספר [[ספר הכוזרי]] ושיעור של דוד ילין על תולדות שירת ספרד{{הערה|אברהם יערי, '''תולדות בית-הספרים הלאמי והאוניברסיטאי עד שנת תר"ף''', ירושלים, תר"ץ, עמ' ז}}.
 
בתחילת ימיה של הספרייה, שכנו כל הספרים בשני ארונות קטנים בביתו של לואיס אונגר, אולם עם גידולה של הספרייה, בשנת 1894, נשכר עבור הספרייה מבנה קטן{{הערה|ביתו של היווני מָנוֹלִי, לאחר מכן היה ידוע כ[[רולה פלויד#בית פלויד בירושלים|ביתו של רולה פלויד]] ([[חיים באר]], "מבית מנולי לבית עמיאל", '''על ספרים ואנשים''' 7, בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי, 1993, עמ' 3-9}} ליד [[שכונת אבן ישראל]], שם התאפשרה גם פתיחתו של אולם קריאה. באותה השנה, ביזמתו של [[יהושע סירקין]], הוחלט רשמית על יסודה של '''ספרייה לאומית''', על בסיס מדרש אברבנאל שהייתה רק ספרייה '''ירושלמית'''{{הערה|'''קצור זיכרון דברים החמשי לוועד בית הספרים הכללי לספרות ישראל''', ירושלים, תרנ"ד}}. בעקבות זאת, אף אוחדה ספרייתו של בן-יהודה לתוך מדרש אברבנאל, ויצא קול קורא למשלוח ספרים וכסף.