מוזיאון הסובלנות – הבדלי גרסאות

בין תומכי העיצוב הייחודי המקורי (של המרכז ושל המוזיאון,) נמנו גם ראשי העירייה לשעבר אהוד [[אהוד אולמרט|אולמרט]] ו[[אורי לופוליאנסקי]].; תומכיותומכי התוכנית טענו כי עיצובו ימשוך [[תיירות]] למרכז ירושלים ויחזק אותה במבקריםבתיירים רבים ובתמורהויביא תמורה כלכלית. מתנגדי התוכניתמתנגדיה טענו, כי ירושלים אינה זקוקה למונומנט נוסף ומוזיאון בעיצוב זהכזה, המצופההדורש ציפוי בחומרים שאינם נפוצים בעיר, יהיהשיהיה נטע זר בהשוואה לבנייה ב[[נחלת שבעה]], המאופיינת בבניית אבן נמוכה וברחובות צרים{{הערה|{{הארץ|אסתר זנדברג|המוזרות האדריכלית הבאה|1.821427|2 בספטמבר 2002}}}}.

ב-[[2 במאי]] [[2004]] נערך בכיכר טקס הנחת [[אבן פינה|אבן הפינה]] למוזיאון, בנוכחות מושל קליפרוניה לשעבר [[ארנולד שוורצנגר]]{{הערה|{{הארץ|יהונתן ליס,גואל פינטו|ארנולד שוורצנגר יחנוך היום את מוזיאון הסובלנות בירושלים|1.962938|2 במאי 2004}}}}. באוקטובר 2004 זכתה חברת [[מנרב]] בחוזה להקמת המבנה תמורתבעלות 120 מיליון דולר{{הערה|{{גלובס|אלעזר לוין|מוזיאון הסובלנות: חב' מנרב תבנה ב-110–120 מיליון ד'|847220|24 באוקטובר 2004}}}}.

בניית המרכז החלה ב[[יוני]] [[2005]] לאחר קבלת השטח מעיריית ירושלים{{הערה|השטח ניתן חינם כתרומה למוזיאון בתקופת כהונתו של אהוד אולמרט כראש עיריית ירושלים}}, עת שכש[[מוריה חברה לפיתוח ירושלים|מוריה]], חברת הפיתוח העירונית, החלה בעבודות חפירה באתר{{הערה|{{גלובס|גל ניסים|מוזיאון הסובלנות: מוריה תבצע עבודות ב-17 מיליון שקל| 929749|3 ביולי 2005}}}}. בדצמבר 2005 ערכה [[רשות העתיקות]] [[חפירת הצלה]] באתר, במימון מרכז ויזנטל, כדי לפנות את השטח לבניין. במהלך חפירת הצלהההצלה, נוהלהשנוהלה על ידי הארכאולוג גדעון סולימני ובמהלכה, נמצאו כ-1000 שלדיםשלדי אדם{{הערה|{{הארץ|ניר חסון|שלב 2: עדויות מהאתר הסודי|1.1202691|18 במאי 2010}}}}. עםכבר התחלתבהתחלת הבנייה, התנגדו לה ארגונים מוסלמיםמוסלמיים, נוכחבגלל הקמתו שלהקמת המוזיאון על חניון עירוני שבעברושהיה היהבעברו חלק משטחו שלמשטח [[בית קברות]] [[מוסלמי]] עתיק, - [[בית הקברות ממילא]]. ארגונים אלו תבעו את הפסקת העבודות וזכו לצו הקפאת תהליכי בנייה מ[[בית המשפט העליון]], שדרש תהליך [[גישור]] בין הצדדים{{הערה|{{הארץ|יואב שטרן|בג"ץ הקפיא העבודות להקמת מוזיאון הסובלנות|1.1558962|22 בפברואר 2006}}}}. נציגי המוזיאון הציעו לשפץ ולהעביר את הקברים למקום אחר על חשבונם. ב-[[29 באוקטובר]] [[2008]] פסקקבע בית המשפט העליון וקבעבפסיקתו כי אין מניעה להמשיך בבניה{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=06000520.r51|סוג=בג"ץ|עותר=חברת אלאקסא לפיתוח נכסי ההקדש המוסלמי בע"מ|משיב=SWC Museum Corp}}{{ש}}{{גלובס|שמואל דקלו|בג"ץ: לחדש את בניית מוזיאון הסובלנות בירושלים מבלי לפגוע בקברים המוסלמיים|1000392899|29 באוקטובר 2008}}}}. לאחר החלטת בג"ץ שאישרהלאשר את הקמת המוזיאון נשכר הארכאולוג אלון שביט, באמצעות חברה פרטית שבבעלותו, לפנות את הקברים והשלדים שבאתר{{הערה|{{הארץ|ניר חסון|ד"ר אלון שביט: ראש העמותה, היועץ והקבלן|1.1202519|17 במאי 2010}}}}.

בינואר 2010 הודיע האדריכל פרנק גרי כי בחר לאשלא להיות מעורב יותר בעיצובונסוג מעיצוב ותכנון המוזיאון{{הערה|{{הארץ|עקיבא אלדר|האדריכל פרנק גרי פרש מתכנון מוזיאון הסובלנות|1.1184671|15 בינואר 2010}}}}. בחודש ספטמברבספטמבר באותה שנה התפרסם כי משרד [[חיוטין אדריכלים]] זכה בתחרות פנימיתהפנימית לתכנון מחודש של המוזיאון, בעיצוב פשטני בהרבה מן העיצוב שבתכנון המקורי{{הערה|{{הארץ|נועם דביר|משרד חיוטין אדריכלים יתכנן את מוזיאון הסובלנות בירושלים|1.3301412|13 בספטמבר 2010}}{{ש}}{{הארץ|נועם דביר|נחשפה תוכנית הבנייה החדשה של מוזיאון הסובלנות בירושלים|1.3300097|6 באוקטובר 2010}}}}.

ב-[[12 ביולי]] [[2011]] אישרה הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייהובנייה בירושלים את הקמתו שלהקמת מוזיאון הסובלנות על פילפי התוכנית החדשה ועבודות הכשרת השטח באתר חודשו{{הערה|{{ynet|רונן מדזיני|למרות המוסלמים: אושרה בניית מוזיאון הסובלנות|4094515|12 ביולי 2011}}}}. ב[[ינואר]] [[2012]] נודע שגם משרד חיוטין אדריכלים נטש את הפרויקט בשל עיכוב בתשלומים ובשל סכסוךוסכסוך עם מרכז שמעון ויזנטל, שעומדהעומד מאחורי הקמת המוזיאון, דברמה שהביא להשהייהלעיכוב נוספתנוסף של הפרויקט{{הערה|{{הארץ|נועם דביר וניר חסון|התפטרו אדריכלי מוזיאון הסובלנות בי-ם|1.1614100|11 בינואר 2012}}}}. הפרויקט עברנמסר לתכנון משותף של משרד האדריכלים יגאל לוי מירושלים, בשיתוף עם משרד האדריכלים Aedas הבריטי-סינגפורי; ובב[[יולי]] [[2013]] התקבל היתר הבנייה האחרון למוזיאון, בעיצובובעיצוב המחודש.

בנייתמרבית הקמת המבנה הושלמה חלקית בשנת ב-[[2019]],; ובמאיבמאי אותה שנה נערך בושם האירוע הראשון,: אנשי העסקים לארי מייזל ומייקל שטיינברג, שתרמו כ-260 מיליון דולר להקמתו, ערכו במוזיאון אירוע הצדעה לכבודו שללכבוד איש העסקים [[מוריס קאהן]]{{הערה|{{גלובס|שירי דובר|אנשי העסקים לארי מייזל ומייקל שטיינברג מפרגנים למוריס קאהן|1001285828|15 במאי 2019}}}}.

השלמתוהשלמת הסופיתהמוזיאון ופתיחתו לציבור של המוזיאון טרם הושלמה. הוא צפוי להיות פתוחלהיפתח חלקית החל משנת מ-[[2020]], ובמקבילכשבמקביל הבנייה בו תימשך. לא ידוע מועד סיומו הכללי של הפרויקט ופתיחתוותאריך פתיחתו המלאה, טרם ידועהוהבנייה וצפויהצפויה להימשך עד [[2022]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.kolhair.co.il/jerusalem-news/52015/|הכותב=ליאת בכרך|כותרת=פרויקט מוזיאון הסובלנות במרכז העיר – זוכרים את זה?|אתר=|תאריך=22 באפריל 2019}}}}.