מוזיאון הסובלנות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 13:
את הקמת המוזיאון יזם הרב [[מרווין האייר]] שיזם מוזיאון דומה גם ב[[לוס אנג'לס]], שנחנך ב-1997{{הערה|שם=זנדברג2002|}}. לצורך הקמת מוזיאון הסובלנות תרמה עיריית ירושלים את השטח שהוקצה למגרש החנייה. בדצמבר 2000, אישרה [[ועדה מקומית לתכנון ולבנייה|הועדה המקומית לתכנון ולבנייה בירושלים]] את תוכנית הקמת המוזיאון{{הערה|{{גלובס|דליה טל|תוכנית מוזיאון הסובלנות של פרנק גארי: 16,000 מ"ר|460319|31 בדצמבר 2000}}}}. כעבור שנה, בדצמבר 2001 אושרה התוכנית סופית כשקיבלה תוקף מועדת המשנה המחוזית להתנגדויות, לאחר שנקבע כי המוזיאון יופעל כמוזיאון מוכר על פי חוק המוזיאונים ויפעל כרשות ציבורית ולא כמוזיאון פרטי. (החלטה זו נבעה מהתנגדות שהגיש מוזיאון [[יד ושם]], שחשש כי מוזיאון זה יעסוק בין היתר גם בנושאים הקשורים לשואה. לתוכנית הוגשו בסך הכל שלוש התנגדויות: התנגדות טכנית, התנגדות של תושב הגר בסמוך, והתנגדות מוזיאון יד ושם{{הערה|{{גלובס|גל ניסים|אושרה התוכנית להקמת מוזיאון הסובלנות בגן העצמאות|548998|30 בדצמבר 2001}}}}.
ב-23 בנובמבר 2002 נערך טקס הסרת הלוט מעל דגם המבנה ב[[בית הנשיא]] בירושלים. עיצוב המוזיאון בתכנונו המקורי נעשה על ידי האדריכל [[פרנק גרי]] ונחשב לייחודי בישראל, ועל כן זכה לתומכים ומתנגדים רבים, עוד בטרם נבנה. העיצוב יוצא הדופן התבטא גם בצורתו האמורפית והמיוחדת, כמו גם בציפוי החדשני ב[[זכוכית]] וב[[טיטניום]]; העיצוב הזכיר את [[מוזיאון גוגנהיים בילבאו|מוזיאון גוגנהיים]] ב[[בילבאו]], אף הוא פרוייקט של פרנק
בין תומכי העיצוב הייחודי המקורי (של המרכז ושל המוזיאון) נמנו גם ראשי העירייה לשעבר אהוד [[אהוד אולמרט|אולמרט]] ו[[אורי לופוליאנסקי]]; תומכי התוכנית טענו כי
ב-[[2 במאי]] [[2004]] נערך בכיכר טקס הנחת [[אבן פינה|אבן הפינה]] למוזיאון, בנוכחות מושל קליפרוניה לשעבר [[ארנולד שוורצנגר]]{{הערה|{{הארץ|יהונתן ליס,גואל פינטו|ארנולד שוורצנגר יחנוך היום את מוזיאון הסובלנות בירושלים|1.962938|2 במאי 2004}}}}. באוקטובר 2004 זכתה חברת [[מנרב]] בחוזה להקמת המבנה בעלות 120 מיליון דולר{{הערה|{{גלובס|אלעזר לוין|מוזיאון הסובלנות: חב' מנרב תבנה ב-110–120 מיליון ד'|847220|24 באוקטובר 2004}}}}.
| |||