בית הבחירה למאירי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
jewiki>יהונתן
הרחבה
שורה 1:
{{ספר
| שם = בית הבחירה
|תמונה=בית_הבחירה.jpg
| תמונה = [[קובץ:שער המאירי מגילה.png|250px]]
|כיתוב=
| כתובית = שער הספר, מתוך הכרך הראשון שהודפס בליוורנו, ה'תקכ"ט
|סוג=
| מחבר = [[רבי מנחם המאירי]]
|ספרים=
|מאת=רבי [[מנחם המאירי|מנחם בן שלמה למשפחת המאירי]]
|איורים=
|צילומים=
|שם בשפת המקור=
|שפת המקור=
|הוצאה=[[פרפיניאן]]
|הוצאה בשפת המקור=
|שנת הוצאה=סביבות [[1305]]
|הופעה ראשונה=
==|הוצאה לאור=בעברית=
|שנת הוצאה בעברית=
|סוגה= ביאור ל[[תלמוד בבלי]]
|תרגום לעברית=
|תורגם לשפות=
|פרסים=
|מספר עמודים=
|מסת"ב=
|סדרת ספרים=
|קודם=
|הבא=
|מספר ספרים=
|עורך=
|מהדורה ראשונה=
|מהדורות נוספות=
|מהדורה מדעית=
|מספר כרכים=
|מהדורה מוערת=
|הסכמות=
|כתבי יד=
|פרשנים=הערות של הרב [[אברהם סופר (רב)|אברהם סופר]]
|מקורות לכתיבת הספר=[[רמב"ם]] ועוד [[ראשונים]]
|ויקיטקסט= {{ויקיטקסט|מאירי על הש"ס}}
|היברובוקס=https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40774&st=&pgnum=1&hilite=
|הספרייה הלאומית=
}}
'''בית הבחירה''' (מכונה בקיצור '''"המאירי"''' על שם מחברו) הוא ספר הלכתי על סדר ה[[משנה]], שנכתב על ידי רבי [[מנחם המאירי|מנחם בן שלמה למשפחת המאירי]].
'''בית הבחירה''' (או: '''בית הבחירה למאירי'''. מוכר גם בשם הסתמי "המאירי") הוא חיבור מקיף [[פרשנות המשנה|על המשנה]] ו[[פרשנות התלמוד הבבלי|על התלמוד הבבלי]] מ[[רבי מנחם המאירי]] (ה'ט'-ה'ע"ה (1249–1315)), מ[[חכמי פרובנס]], ומתוך שאר חיבורי המאירי - הוא המפורסם ביותר. החיבור מאופיין בסדר וברהיטות לשונית, וכן בליקוט דעות ה[[ראשונים]] שקדמו לו. החיבור, שנכתב בראשית [[שנות ה'א-ה'ק'|שנות הה' אלפים]] ([[המאה ה-13]]), לא היה מצוי בדורות שלאחר חיבורו, והוא הודפס מאות שנים לאחר מכן, בשלבים.
 
== שם החיבורהספר ==
==מבנה החיבור==
המחבר מציין בהקדמתו שהספר נקרא "בית הבחירה" כי הוא מכיל תמצית נבחרת ומבוררת ללא הדיאלקטיקה והמשא ומתן: {{ציטוטון|להיות רוב חיבורי זה כולל דברים הנבררים, באין תערובת קושיא ותירוץ ומשא ומתן}}.
סדר תוכן החיבור הוא לפי סדר ה[[משנה]]; בתוך ביאור המשנה משולבים דברי ה[[תלמוד]] הנסובים על אותה המשנה, ולאחר מכן מופיעים הנושאים הנידונים לראשונה בתלמוד, ללא זיקה ישירה למשנה.
החיבור מכיל סידור וסיכום של הסוגיות בדרך הפשט, וכן סיכום של דעות הפוסקים בדורות שלפניו, עם מסקנות הסוגיה ל[[הלכה]]. בסוגיות מסוימות הוא מציין גם דברי מוסר היוצאים מהן. המאירי ציין בהקדמתו כי חיבורו הוא חיבור הלכתי, וכי מלבד זאת חיבר חידושים על התלמוד{{הערה|חידושים אלו ("חידושי המאירי") לא שרדו ברובם. אלו ששרדו, על פי הידוע כיום (נכון ל[[ה'תשע"ט]]), הם החידושים על [[מסכת עירובין]] ו[[מסכת ביצה]].}}.
 
== מבנה החיבורהספר ==
החיבור נכתב בשפה [[עברית]] ברורה ורהוטה. לשונו וסגנונו המיוחד מסייעים משמעותית להבנת דברי התלמוד, בפרט עבור דוברי השפה העברית.
הספר נכתב כחיבור על ה[[משנה]], אך הוא מסכם גם את הדינים העולים מן הדין ה[[תלמוד]]י. בכתב היד ובספרים הנדפסים מובאת תחילה המשנה (עם [[פירוש המשנה לרמב"ם]]), ולאחר מכן פירוש המאירי המבאר את המשנה בהתאם לסוגיית ה[[גמרא]]. אחרי פירוש המשנה, מביא המאירי בנפרד דינים שהובאו בגמרא אך אינם קשורים ישירות למשנה ולפירושה. הפירוש כתוב סביב ה[[תלמוד בבלי]] אך עם זיקה הדוקה ל[[תלמוד ירושלמי]].
 
הספר לא כולל את כל ששת סדרי המשנה, אלא נכתב בעיקר על המסכתות הנוהגות [[הלכה למעשה]] גם ב[[חוץ לארץ]], אך לא רק עליהן. בסך הכל מקיף החיבור את כל סדרי [[סדר מועד|מועד]], [[סדר נשים|נשים]] ו[[סדר נזיקין|נזיקין]], את מסכתות [[מסכת ברכות|ברכות]] ו[[מסכת חלה|חלה]], ב[[סדר זרעים]], את מסכתות [[מסכת חולין|חולין]], [[מסכת תמיד|תמיד]] ו[[מסכת מידות|מדות]] ב[[סדר קדשים]] ואת מסכתות [[מסכת נדה|נדה]] ו[[מסכת מקוואות|מקוואות]] ב[[סדר טהרות]]. בשונה ממנהג רוב כותבי הספרות התורנית, החיבור נכתב ב[[עברית]] בלבד, ללא תערובת [[ארמית]].
החיבור מכיל ליקוט של דעות רבות מ[[יהדות אשכנז|מפרשי אשכנז]] וממ[[יהדות ספרד|מפרשי ספרד]], עם ביאור ובירור דבריהם. דעות רבות של מפרשים מצוטטים בכינויים קבועים, כמו [[רש"י]] שמכונה "גדולי הרבנים", ה[[רי"ף]] שמכונה "גדולי הפוסקים", ה[[רבי אברהם בן דוד מפושקירה|ראב"ד]] שמכונה "גדולי המפרשים" (או "גדולי המגיהים" כאשר מצוטטות השגותיו על הרמב"ם או הרי"ף), ה[[רמב"ם]] שמכונה "גדולי המחברים", [[ר"י מיגאש]] שמכונה "גאוני ספרד", וה[[רשב"ם]] שמכונה "חכמי הצרפתים"{{הערה|מנחם ברונפמן, [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3334259 המאירי, מחבר פורה שספריו כמעט ונשכחו], באתר [[Chabad.org]].}}.
לעומת רוב [[פרשנות התלמוד הבבלי|פרשני התלמוד הבבלי]] שפחות נסמכו על ה[[תלמוד הירושלמי]] לשם ביאור המשנה והתלמוד הבבלי (לחלקם בכלל לא היה מצוי התלמוד הירושלמי), המאירי הרבה להשתמש ב[[תלמוד ירושלמי]] לצורך פירושו, ולדבר הייתה גם השפעה בפסיקת ההלכה המופיעה בחיבור. למאירי היו מצויות מספר נוסחאות של הירושלמי, שחלק גדול מהן אינן מצויות כיום.
 
תחילה הודפס הפירוש על [[מסכת מגילה]], ב[[אמסטרדם]] בשנת [[ה'תקכ"ט]], ולאחר מכן יצאו לאור הפירושים על המסכתות [[שבת]], [[מסכת נדרים|נדרים]], [[מסכת נזיר|נזיר]], [[מסכת סוטה|סוטה]], [[מסכת ביצה|ביצה]] ו[[מסכת יומא|יומא]], וכן הפירוש על [[מסכת יבמות]] שהודפס ב[[סלוניקי]] בשנת [[ה'תקנ"ד]].<ref>ה[[חיד"א]], '''שם הגדולים''', מערכת גדולים, אות מ', סעיף ס"ה.</ref> בשנים מאוחרות יותר התגלה כתב היד של הספר ב[[ספריית פאלאטינה]] וחתנו של רבי [[יהודה אריה ליב אלתר]] ("ה[[שפת אמת (ספר)|שפת אמת]]"), הדפיס את החיבור ב[[ורשה|וורשה]] על מסכתות [[מסכת סוכה|סוכה]] ([[ה'תר"ע]]), [[מסכת ברכות|ברכות]] ([[ה'תרע"ב]]) ו[[מסכת עירובין|עירובין]] ([[ה'תרע"ג|תרע"ג]]-[[ה'תרע"ד]]). רבי משה בצלאל אלתר הדפיס ב[[בילגוריי]] את החיבור על [[מסכת פסחים]] ([[ה'תרפ"ו]]). את השלמת ההדפסה ביצע רבי [[אברהם סופר (רב)|אברהם סופר]] לאחר שעלה ל[[ארץ ישראל]] ואף זכה על כך במספר פרסים. במשך השנים הספר הודפס במספר הוצאות גדולות כגון [[מוסד הרב קוק]] ו[[מכון המאור]].
פרשנות הפשט המופיעה בחיבורו, לשונו הבהירה וכן שימושו והסתמכותו על דברי הירושלמי, מזהות את חיבורו עם הקו של [[משנה תורה]] של ה[[רמב"ם]]; בנוסף על כך שפסיקתו של המאירי נוטה לדברי הרמב"ם.
 
== מאפייני הספר ==
==שם החיבור==
שם החיבור שניתן לו על ידי המאירי הוא "בית הבחירה". את בחירת שם החיבור הוא מנמק בהקדמה לחיבור: "להיות רוב חיבורי זה כולל דברים הנבררים, באין תערובת קושיא ותירוץ ומשא ומתן". החיבור מוכר בשם "בית הבחירה למאירי" או בשם הסתמי "המאירי". השם "חידושי המאירי" מתייחס לחיבור אחר של המאירי שבו הוא מבאר את המשא ומתן של התלמוד (רוב אותו החיבור לא שרד).
 
בחיבור זה הוא מביא סיכום על דרך הפשט של הסוגיות עם נטייה לדברי ה[[רמב"ם]], וסיכום של דעות הפוסקים בדורות לפניו, מתוך מגוון הדעות הרחב שהמאירי בוחן, הוא כותב את שיטתו שלו ומכריע בה את הלכה.
==הוצאה לאור==
החיבור, שנכתב בראשית [[שנות ה'א-ה'ק'|שנות הה' אלפים]] ([[המאה ה-13]]), לא היה מצוי בדורות שלאחר חיבורו, והוא הודפס רק מאות שנה מאוחר יותר, בשלבים.
 
החיבור מסכם פרשנויות לתלמוד ממגוון בתי מדרש: של [[רש"י]] ו[[בעלי התוספות]] בצפון צרפת, של ה[[רי"ף]] ו[[ר"י מיגאש]] ב[[אל-אנדלוס|ספרד המוסלמית]], של חכמי ספרד הנוצרית כ[[רמב"ן]] ו[[רשב"א]], ושל [[חכמי פרובנס]], בית גידולו של המאירי עצמו. מלבד זאת, בניגוד לרוב [[פרשנות התלמוד הבבלי|פרשני התלמוד]], הרבה המאירי להשתמש ב[[תלמוד ירושלמי]] לצורך פרשנותו, ולפניו היו מונחות נוסחאות של חיבור זה, שאינן בידינו כיום.
בחיבור ה[[ביבליוגרפיה|ביבליוגרפי]] של [[רבי חיים יוסף דוד אזולאי]] ("החיד"א"): "[[שם הגדולים]]" (ליוורנו, [[ה'תקל"ד]]-[[1774]]), הוא מתאר את תחילת הדפסת פירוש המאירי שיצא לאור בדורו: תחילה הודפס הפירוש על [[מסכת מגילה]], ב[[אמסטרדם]] ([[ה'תקכ"ט]]), ולאחר מכן יצאו לאור הפירושים על המסכתות [[מסכת שבת|שבת]], [[מסכת נדרים|נדרים]], [[מסכת נזיר|נזיר]] ו[[מסכת סוטה|סוטה]], וכן הפירוש על [[מסכת יבמות]] שהודפסה ב[[סלוניקי]] ([[ה'תקנ"ד]]){{הערה|החיד"א, '''[[שם הגדולים]]''', מערכת גדולים, אות מ', סעיף ס"ה - מהר"ר מנחם בר שלמה לבית מאיר (המאירי); מערכת ספרים, אות ב', סעיף מ"ה - בית הבחירה.}}. החיד"א גם מציין שראה פעמיים את כל החיבור ב[[כתב יד (העתק)|כתב יד]] ב[[מודנה|מודינה]]: {{ציטוטון|ספר בית הבחירה הנזכר, הוא ששה קובצים גדולים כקובץ הר"ן}}, וכן שראה באותו כתב יד "איזה הגהות מהרב מרדכי נתן מעיר אויניון, שנת רי"ו"{{הערה|החיד"א, '''[[שם הגדולים]]''', מערכת גדולים, אות מ', סעיף ס"ה - מהר"ר מנחם בר שלמה לבית מאיר (המאירי).}}. אחריהם הודפסו החיבורים על מסכתות [[מסכת ביצה|ביצה]] ו[[מסכת יומא|יומא]].
 
המאירי מרבה לצטט חכמים אחרים, אך באופן עקבי הוא נמנע מלהזכיר את שמות החכמים אותם הוא מצטט. תחת זאת, הוא מכנה כל חכם בכינוי כבוד, כאשר הכינויים הם קבועים. כך למשל:
[[קובץ:שער המאירי סוכה.PNG|ממוזער|שער הספר, על מסכת סוכה. הודפסה לראשונה בוורשה ה'תר"ע]]
* "גדולי הרבנים" הוא הכינוי הקבוע ל[[רש"י]]
במשך השנים התגלגל כתב היד ל[[ספריית פאלאטינה]], והודפסו ממנו מספר כרכים נוספים במחצית השנייה של [[שנות ה'ת"ר-ה'ת"ש]]. כמה מהם הודפסו בשנים שלפני [[מלחמת העולם הראשונה]] ו[[בין שתי מלחמות העולם]] על ידי בני משפחת ה[[חסידות גור|אדמו"רים מגור]]: [[רבי יעקב מאיר בידרמן]], חתנו של [[רבי יהודה אריה ליב אלתר]] ("השפת אמת"), שהגיה והדפיס את החיבור על מסכתות [[מסכת סוכה|סוכה]] (ורשה ה'תר"ע), [[מסכת ברכות|ברכות]] (ורשה ה'תרע"ב) ו[[מסכת עירובין|עירובין]] (ורשה תרע"ג-תרע"ד); ו[[רבי משה בצלאל אלתר]] ובנו רבי יצחק מאיר אלתר, חתנו של [[רבי אברהם מרדכי אלתר]] ("האמרי אמת"), שהדפיסו את החיבור על [[מסכת פסחים]] (בילגורי, ה'תרפ"ו),
* "גדולי המפרשים" - ל[[אברהם בן דוד מפושקירה|ראב"ד]] (או "גדולי המגיהים" כאשר מצוטטות השגותיו על הרמב"ם או הרי"ף)
* "גדולי הפוסקים" - ל[[רי"ף]]
* "גדולי המחברים" - ל[[רמב"ם]]
* "גאוני ספרד" - ל[[ר"י מיגאש]]
* "חכמי הצרפתים" - ל[[רשב"ם]]
* "חכמי הדורות שלפנינו" - ל[[משולם בן משה מבדרש|ההשלמה]] ולעיתים ל[[רמב"ן]]
* "גדולי המדקדקים" - ל[[ריב"ג]] (מלבד פעם אחת שזה הובא על רבי [[יוסף קמחי]])
* "ראשוני הרבנים" – ל[[רבנו גרשום מאור הגולה]]
* "אחרוני הרבנים" – ל[[רבנו תם]]
* "גדולי הדור" – ל[[רשב"א]]
* "גדולי קדמונינו"- ל[[אברהם בן יצחק מנרבונה|ראב"י]]
 
== קישורים חיצוניים ==
הספר כסדרה על כל הש"ס החל להידפס בצורה שיטתית ותקנית מכתב היד, בידי [[רבי אברהם סופר]], בימי רבנותו ב[[איטליה]]. בשנת [[ה'תר"ץ]], [[1930]], הודפס הכרך הראשון, ולאחר ש[[עלייה לארץ ישראל|עלה לארץ ישראל]] הדפיס את יתר הכרכים. בהוצאתו ראו אור לראשונה חיבורי המאירי על 15 מסכתות. לכרכים צורפו [[הקדמה|הקדמות]] והערות{{הערה|{{הצופה||ספר חדש|1940/01/12|00703}}}}{{הערה|{{הצופה|הרב ד"ר יוסף אונא|בית הבחירה|1950/12/29|00600}}}}{{הערה|שם=דבר}}
* [https://jewiki.org.il/w/בית_הבחירה_(ספר) בית הבחירה], באתר האנציקלופדיה היהודית
(הערותיו זכו להתייחסות של פוסקים בולטים בדורו, שדנו בדבריו וציינו אליהם{{הערה|בהם: רבי יעקב עדס, שו"ת '''חדות יעקב''', חלק חושן משפט, סימן א', ד"ה ובהערות; [[רבי משה פיינשטיין]], שו"ת '''אגרות משה''', יורה דעה, חלק ב', סימן ז'; [[רבי שלמה זלמן אוירבך]], שו"ת '''מנחת שלמה''', חלק א', סימן פ', סוף אות ו'; תניינא (ב-ג), סימן ע"ב, אות ז'; [[הרב עובדיה יוסף]], שו"ת '''יביע אומר''', חלק א', אורח חיים, סימן ל"ט, אות י"ב; חלק ב', אורח חיים, סימן ח', אות י"ב; חלק ג', חושן משפט, סימן א', אות ה', ועוד.}}.
* {{אוצר הספרים היהודי|בית הבחירה למאירי}}
הדפסת וההדרת ספרי המאירי זיכתה את רבי אברהם סופר במספר פרסים: [[פרס הרב קוק]] - [[תש"ג]]{{הערה|{{הצופה||סדר חלוקת "פרס הרב קוק" של עיריית תל אביב לספרות תורנית|1943/12/29|00102}}.}}{{הערה|{{הצופה||מי הם חמשת חתני הפרס?|1944/01/07|00601}}.}}; [[פרס שכטר]] - שנת [[ה'תש"ז]] (1947){{הערה|{{הצופה||פרס שכטר להרב א. סופר|1947/06/23|00410}}.}}; [[פרס ישראל|פרס ישראל לספרות תורנית]] - שנת [[ה'תשמ"א]]{{הערה|שם=דבר|{{דבר||הרב פרופ' אברהם סופר־שרייבר בספרות תורנית|1981/05/06|03902}}.}}).{{ש}}
* {{אוצר החכמה|מנחם המאירי|בית הבחירה על מסכת אבות|175697|מכון אופק תשנ"ח}}
בעקבות הרב סופר, הדפיסו גם אחרים במהלך העשורים הראשונים של [[שנות ה'ת"ש-ה'ת"ת|שנות ה'ת"ש]], חלקים מחיבור המאירי מתוך כתב היד, בהם הרב קלמן שלזינגר, שהדפיס את הספרים תחת ה[[הוצאה לאור]] של [[מוסד הרב קוק]], [[מכון התלמוד הישראלי השלם]], [[מכון הרי פישל]], והרב [[יצחק שמשון לנגה]].
* [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3334259 המאירי, אתר ספרים]
 
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:ארוןפירושי הספרים היהודיהמשנה]]
[[קטגוריה:ספרות יהודית של ימי הביניים]]
[[קטגוריה:ספרות הראשונים]]
[[קטגוריה:פירושי התלמוד]]
[[קטגוריה:ערכים שנוצרו באנציקלופדיה היהודית]]
[[קטגוריה:ערכים שנוצרו באנציקלופדיה היהודית וקיימים בוויקיפדיה]]
{{נבדק ואושר}}{{מיון נושאים|ספרי קודש}}