הבדלים בין גרסאות בדף "חלחול (עיר)"

נוספו 196 בתים ,  לפני חודש
אין תקציר עריכה
מ (קישורים פנימיים)
|שם בשפת המקור=حلحول
|תמונה=[[קובץ:חלחול מסגד.JPG|מרכז|250px]]
|כיתוב=מסגד בחלחול, מכביש חלחול-חלחול־[[תלם]]
|מדינה=הרשות הפלסטינית
|ראש העיר=
|ערים במחוז=
|שטח=37.30
|גובה=1,020
|אוכלוסייה=22,128
|הערת אוכלוסייה={{הערה|1=http://www.pcbs.gov.ps/Portals/_PCBS/Downloads/book1487.pdf}}
'''חלחול''' (ב[[ערבית]]: '''حلحول''') היא [[עיר]] [[פלסטינים|פלסטינית]] ב[[הרי יהודה]], כק"מ אחד צפונית ל[[חברון]]. העיר שייכת ל[[חברון (נפה)|נפת חברון]] של [[הרשות הפלסטינית]]. ייתכן שמקור שמה נעוץ בכך שה[[משקעים]] מחלחלים בקלות לתוך הסלעים עליהם בנויה העיירה{{הערה|1=ע"פ "לקסיקון ארץ ישראל" מאת [[עמנואל הראובני]]}}.
 
המקום מהווה את פסגת [[הר חברון]] והפסגה הגבוהה בהרי יהודה, בגובה של 10201,020 מטרים מעל [[פני הים]]. כיום, ידועה חלחול גם בזכות [[מחצבה|מחצבות]] [[סלע]]ים רבות הסמוכות לה.
 
==תולדות המקום==
העיר נזכרת פעם אחת ב[[תנ"ך]], ברשימת ערי [[שבט יהודה]]: {{ציטוטון|חַלְחוּל, בֵּית- צוּר וּגְדוֹר.}}{{הערה|[[ספר {{תנ"ך|יהושע]], |טו, נ"ח.|נח|קצר=כן}}}}, מצפון לחלחול מצויה "ח'רבת בית צור" אולם בחפירות באתר זה התגלו רק שרידים ביזנטים וערביים, ללא אף ממצא מתקופת המקרא. צפונה משם נמצאת "ח'רבת ג'דור", שמספר חוקרים מזהים אותה עם העיר המקראית [[גדור (עיר מקראית)|גדור]].
 
העיר נזכרת גם כיישוב [[יהודי]] שהתקיים ב[[תקופת בית שני]], ו[[יוסף בן מתתיהו]] מציינה כיישוב בו חנו [[אדום (עם)|אדומים]] בזמן [[המרד הגדול]]{{הערה|[[תולדות מלחמת היהודים ברומאים]], ד', 522.}}.
 
[[יצחק בן-צבי|יצחק בן־צבי]] תיאר משפחה מתושבי היישוב הנושאת את השם 'שטרית' (המצוי בין [[יהודי מרוקו]]), וסובר שהם צאצאים של יהודים שעלו לארץ מה[[מגרב]], כנראה בראשית [[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|התקופה העות'מאנית]]{{הערה|1='''"שאר ישוב" מאת יצחק בן צבי, [[תשכ"ו]]}}.
 
במקום שרידי יישוב רבים מתקופות היסטוריות שונות החל מ[[ארץ ישראל בעת העתיקה#ברונזה קדומה|תקופת הברונזה הקדומה]].
 
==גד החוזה, נתן הנביא ויונה==
החל מ[[המאה ה-13|המאה ה־13]] מופיעות עדויות למסורת כי בחלחול מצויים קברי [[גד החוזה]] ו[[נתן הנביא]]. אתר קבר זה מוזכר כאתר [[עלייה לרגל]] בכתבי נוסעים יהודיים כבר מ[[ימי הביניים]].
 
החל מ[[המאה ה-13]] מופיעות עדויות למסורת כי בחלחול מצויים קברי [[גד החוזה]] ו[[נתן הנביא]]. אתר קבר זה מוזכר כאתר [[עלייה לרגל]] בכתבי נוסעים יהודיים כבר מ[[ימי הביניים]].
 
לעומת זאת, ישנן מספר מסורות [[אסלאם|מוסלמיות]] בדבר מקום קבורתו של [[יונה הנביא]]. מסורת אחת מזהה את קברו ב[[מסגד]] בעיירה חלחול השוכנת מצפון לעיר [[חברון]]:
*[[מורה דרך בארץ ישראל וסוריה]] כותב כי {{ציטוטון|הערבים יקראו לו נֶבִּי יונַאס אך {{מונחון|המושלמנים|המוסלמים}} <!-- לא לשנות - כך כתוב במקור --> יושבי הכפר הם קנאים ואדוקים ולא יניחו לאיש זר אשר איננו מקורב עמהם לבוא את תוך ה[[מסגד]]".}} מסורת זו מופיעה גם ברשימת קברים משנת [[ה'תק"א]] (1810) בספר '''אוצר טוב''' להחכם וכו', ד"ר ברלינר [[תרל"ט]] (1873). הם מזכירים כי על הקבר יש בית מסגד.
*הנוסע [[אסלאם|המוסלמי]] [[אבן בטוטה]] בן [[המאה ה-14|המאה ה־14]] מספר כי לאחר שהיה ב[[מערת המכפלה]] ב[[חברון]], ירד מזרחה ל[[ים המלח]] שהוא מכנה אותו "אגם לוט" ובדרכו ל[[ירושלים]] הוא עוצר בחלחול, היכן שהוקם [[מסגד]] גדול מעל לקברו של [[יונה הנביא]]. הוא מכנה אותו אתר קדוש יחד עם האתרים בחברון וב[[בית לחם]]{{הערה|1= [http://coll-ferry-montlucon.planet-allier.com/bapalesyrieR.htm מקור: בצרפתית]}}.
*נוסע [[קראים|קראי]] משנת [[ה'ת"א]] (1641), המזכיר מסורה זו "{{ציטוטון|יוסיף כי הישמעאלים לא הניחו לבוא אל הקבר בעד כל הון. ומסורת הערבים כי פה קבור הנביא יונה אין לה כל יסוד. כי המסורה אשר לאחינו תראה את קבר הנביא הזה בכפר כנה אצל צפת. וגם הערבים בעצמם יראו את קברו בעוד מקומות שונים".}}
 
== לקריאה נוספת ==
* [[מנחם מיכלסון]], יהודה סלומון, [[משה מילנר (צלם)|משה מילנר]], '''מקומות קדושים וקברי צדיקים בארץ ישראל''', [[משרד הביטחון - ההוצאה לאור|משרד הביטחון – ההוצאה לאור]] - תל אביב, 1996 - עמ' 21
 
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה|Category:Halhul}}
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
 
{{נפת חברון}}
 
[[קטגוריה:נפת חברון]]
[[קטגוריה:הרשות הפלסטינית: ערים]]