פסיכולוג – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←בישראל: הוספת מספרי הפסיכולוגים בישראל על תחומיהם השונים. הבאתי את המספרים מחיפוש במנוע החיפוש של משרד הבריאות הכולל האינדקס של כל הפסיכולוגים המוסמכים (כלומר כל הפסיכולוגים שקיבלו רישיון, כאשר לחלק מהם גם יש התמחות אחת או יותר), שמאפשר לחפש פסיכולוגים לפי כל מיני אמצעי סינון רלוונטיים. |
מ פישוט קישור, קידוד קישורים, הסרת קישורים עודפים, תיקון כיווניות הערת שוליים, אחידות במיקום הערות שוליים |
||
שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=אדם שהוסמך לעסוק בפסיכולוגיה|אחר=משחק חברה|ראו=[[פסיכולוג (משחק חברה)]]}}
'''פסיכולוג''' הוא אדם שלמד [[פסיכולוגיה]] ב[[הכרה במוסד אקדמי|מוסד אקדמי מוכר]], בדרך כלל בעל [[תואר שני]] לפחות, ושאושר לו לאחר לימודיו, על ידי [[משרד הבריאות]] הרשמי של [[מדינה]] אחת לפחות, לעסוק בפסיכולוגיה במדינה זו ואולי אף במדינות נוספות. פסיכולוג נותן [[דיאגנוזה|אבחון]], [[טיפול פסיכולוגי|טיפול]], ו[[ייעוץ פסיכולוגי
מתוקף הצורך ב[[דיוק]] רב בעת הערכה, טיפול, ייעוץ, והמלצה פסיכולוגיים, כמו גם בהתמצאות בסיסית לפחות במגוון רחב של תחומי ידע, בעיות חיים, ודרכי פתרונן, נדרשים המעוניינים לעסוק בפסיכולוגיה ללימודים פורמליים ארוכים יחסית (7 שנים ואף יותר מכך); כך למשל, מלבד הלמידה ל[[תואר אקדמי]] שני לפחות, הרי שלחלק מהתחומים היישומיים יש גם תקופת התמחות ממושכת.
שורה 6:
ברוב המדינות מותנית הזכאות לקבלת [[רישיון (מקצוע)|רישיון]] "פסיכולוג" בסיום תואר שני לפחות, אך בחלק מהמדינות, כגון [[אנגליה]] ו[[ארצות הברית]], רק מי שהשלים [[תואר שלישי]] (כלומר, הגיש עבודת [[דוקטורט]] בנושא מסוים הקשור בתחום הפסיכולוגיה) יוכל לשאת בתואר "פסיכולוג" במדינתו.
[[האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה]] (APA) מגדירה 56 תחומי התמחות שונים הקיימים בפסיכולוגיה (חלקם דורשים תקופת הכשרה והתמחות נוספת להכשרה המקובלת, וחלקם לא).{{הערה|[http://www.apa.org/about/division/index.aspx Divisions], באתר APA}}
==הכשרה==
לימודי פסיכולוגיה נערכים במרבית ה[[אוניברסיטה|אוניברסיטאות]], בדרך כלל במסגרת פקולטות ל[[מדעי החברה]] (כך באוניברסיטאות בישראל) ולעיתים גם בפקולטות ל[[בריאות]] ו[[רפואה]], ובישראל גם באחדות מה[[מכללות אקדמיות בישראל|מכללות האקדמיות]]. תנאי הקבלה ללימודי פסיכולוגיה ברוב מדינות העולם נחשבים בעלי רף גבוה. מלבד הלימודים בנושא פסיכולוגיה ([[היסטוריה של הפסיכולוגיה]] ו[[ספרות מדעית|ספרות]] ביופסיכולוגית) נדרשים הלומדים ללמידת קורסים בסטטיסטיקה ו[[מתודולוגיה]], [[מדעי הרוח]], ולרוב גם קורסי מבוא מדעים בסיסיים ב[[נוירוכימיה]] (אם כי, הבנה מעמיקה ומדעית של המח נרכשת ב[[מדעי המוח|מדעי המח]] ולא בפסיכולוגיה).
פסיכולוגיה היא תחום נרחב, כך שישנם פסיכולוגים בעלי התמחויות מקצועיות שונות,{{הערה|אשר לעיתים גולשות לתחומים הנפרדים מאלו העולים ב[[שיח]]ה[[פסיכולוגיה|פסיכולוגי]] הנפוץ.}}
=== בישראל ===
ב[[ישראל]] מתיר [[חוק הפסיכולוגים]] את השימוש בתואר "פסיכולוג", ואת ה[[ייעוץ פסיכולוגי|עיסוק בפסיכולוגיה]], רק למי שבעל תואר "מוסמך" (כלומר תואר שני - .M.A) ומעלה בפסיכולוגיה, ממוסד אקדמי המוכר על ידי [[המועצה להשכלה גבוהה]]. האדם צריך להיות רשום ב[[פנקס הפסיכולוגים]] שמנהל משרד הבריאות, וייתכן שהוא בעל היתר זמני מהמשרד לעסוק בפסיכולוגיה.{{הערה|בין אם היתרו קבוע, ובין אם זמני, הדבר מצוין בפנקס הפסיכולוגים באתר משרד הבריאות.}}
תחומי הפסיכולוגיה רבים, חלקם דורשים הכשרה נוספת מעבר להסמכה בפסיכולוגיה וחלקם לא. בישראל, העיסוק בחלק מתחומי הפסיכולוגיה מותנה בהתמחות רשמית, או בהכשרה ממוקדת.{{הערה|כגון הכשרה לטיפול פסיכואנליטי, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, טיפול גשטאלט, טיפול מיני (סקסולוגיה), ועוד.}}
נכון ליולי 2020, ישנם בישראל כ 14,976 פסיכולוגים בעלי רישיון (שחלקם אינם בעלי שום התמחות)<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://practitioners.health.gov.il/Practitioners/27/search?name=&license=|הכותב=ממתכנתי אתר משרד הבריאות|כותרת="פסיכולוגים בעלי רשיון"|אתר=מאתר משרד הבריאות|תאריך=עדכני ל 1.7.2020}}</ref>
חוק הפסיכולוגים מכיר כיום ב-6 התמחויות בפסיכולוגיה:{{הערה|[http://www.health.gov.il/Subjects/MedicalAndHealthProfessions/Psychology/Expert_Psychologist/Pages/default.aspx פסיכולוג מומחה: תהליך הכשרה למתמחים], באתר משרד הבריאות}}
* '''[[פסיכולוגיה קלינית|פסיכולוג
* '''[[פסיכולוגיה
* '''[[
* '''[[פסיכולוג
*
* '''[[פסיכולוג ארגוני|פסיכולוג חברתי-תעסוקתי-ארגוני]]''': מתמחה בייעוץ לעסקים, קבוצות ו[[ארגון|ארגונים]] בנוגע להשתלבות הפרט בארגון וליעילות ארגונית, וכן באבחון וייעוץ לפרט בתחומים [[תעסוקה|תעסוקתיים]] ו[[הכוונה לבחירת מקצוע|הכוונה לבחירת קריירה]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3401797,00.html|הכותב=|כותרת=כל מה שרציתם לדעת על מבחן הקבלה לעבודה|אתר=כלכליסט|תאריך=2010}}</ref>
▲*'''[[פסיכולוג רפואי]]''' - מתמחה בייעוץ וטיפול בחולים ובבני משפחותיהם לקראת ולאחר טיפולים רפואיים מגוונים, במסגרות רפואיות כגון [[בית חולים|בתי חולים]], וכן בייעוץ לצוותים רפואיים במסגרות אלו. נכון ליולי 2020, ישנם בישראל כ 331 פסיכולוגים רפואיים<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://practitioners.health.gov.il/Practitioners/27/search?name=&license=&certificate=%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94%20%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%90%D7%99%D7%AA|הכותב=מתכנתי אתר משרד הבריאות|כותרת=פסיכולוגים בעלי רישיון|אתר=מהאתר של משרד הבריאות|תאריך=עדכני ל 1.7.2020}}</ref>
▲* '''[[פסיכולוג ארגוני|פסיכולוג חברתי-תעסוקתי-ארגוני]]''': מתמחה בייעוץ לעסקים, קבוצות ו[[ארגון|ארגונים]] בנוגע להשתלבות הפרט בארגון וליעילות ארגונית, וכן באבחון וייעוץ לפרט בתחומים [[תעסוקה|תעסוקתיים]] ו[[הכוונה לבחירת מקצוע|הכוונה לבחירת קריירה]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3401797,00.html|הכותב=|כותרת=כל מה שרציתם לדעת על מבחן הקבלה לעבודה|אתר=כלכליסט|תאריך=2010}}</ref>.
דוגמאות לתחומים פסיכולוגיים שטרם זכו לתוכנית התמחות בישראל, או כאלה הכרוכים בהכשרה ממוקדת:
* '''[[נוירופסיכולוג]]''' - מתמחה בחקר הקשר שבין [[אנטומיה (גוף האדם)|אנטומיה]], פיזיולוגיה, ו[[מידענות|אינפורמטיקה]] ביולוגית בכלל ו[[מוח]]ית בפרט, לבין תהליכים פסיכולוגיים והתנהגותיים שונים, וביישום טכניקות נוירופסיכולוגיות בטיפול הפסיכולוגי.
* '''[[פסיכולוג קוגניטיבי]]''': מתמחה בחקר תפקודים [[קוגניציה|הכרתיים]] כגון [[קשב]], [[זיכרון]], [[למידה]], וכדומה, ויישום הממצאים למגוון תחומים כגון [[הנדסת אנוש]], פיתוח מערכי שיעור (כלי עזר לתכנון השיעורים עבור המורים) ועוד.
* '''פסיכולוג-[[סקסולוג]]''': פסיכולוג שהתמקצע בטיפול בבעיות מגדריות ומיניות, החל בבעיות קלות (ידידותיות) כמו קבלת [[נטייה מינית]] (Sexual orientation affirmative therapy), השקטת פטיש מיני {{דרושה הבהרה|סיבה=מה זה השקטת פטיש מיני}} המפריע לאגו,{{הערה|Ego-dystonic Sexual orientation/fetish|שמאל=כן}}
== מהות עיסוקו של הפסיכולוג ==
עיסוקו של '''פסיכולוג''' בן ימינו, בדרך כלל כולל את העיסוקים להלן (מערך זה של פעולות, מבדיל את העיסוק הפסיכולוגי מתחומי עיסוק אחרים, בפרט מפסיכותרפיה ממוקדת{{הערה|שאיננה ניתנת על ידי פסיכולוג.}}). כל המאפיינים הללו ברוב המקרים הולמים את התחום הפסיכולוגי המסוים בו הפסיכולוג מומחה או מוכשר:
* הענקת '''[[ייעוץ פסיכולוגי]]''' נרחב באופן כללי, הנוגע להתמודדות עם בעיות החיים של הפרט, להעניק כלים להתמודדות אישית כזאת למתי שהיא נדרשת, וכן, במטרה לספק לבעיות כאלו פתרון יעיל המתבסס על ניסיונו המקצועי-מדעי,
* '''[[אבחון פסיכולוגי]]''' על ידי שימוש בכלים פסיכודיאגנוסטיים, התרשמות אישית, או שילוב של אלו. חלק מהאבחנות נחשבות ל'''פסיכיאטריות''' (כלומר, מדובר באבחנות שעל פי כלל דורשות גם טיפול תרופתי הניתן על ידי פסיכיאטר).
▲* הענקת '''[[ייעוץ פסיכולוגי]]''' נרחב באופן כללי, הנוגע להתמודדות עם בעיות החיים של הפרט, להעניק כלים להתמודדות אישית כזאת למתי שהיא נדרשת, וכן, במטרה לספק לבעיות כאלו פתרון יעיל המתבסס על ניסיונו המקצועי-מדעי, ו\או האישי של הפסיכולוג<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.universities-colleges.org.il/P42752/|הכותב=|כותרת=ורדה רזיאל ז'קונט על הצלחה כפסיכולוג ואישיות המטפל|אתר=|תאריך=2017}}</ref>.
▲* '''[[אבחון פסיכולוגי]]''' על ידי שימוש בכלים פסיכודיאגנוסטיים, התרשמות אישית, או שילוב של אלו. חלק מהאבחנות נחשבות ל'''פסיכיאטריות''' (כלומר, מדובר באבחנות שעל פי כלל דורשות גם טיפול תרופתי הניתן על ידי פסיכיאטר).
* הענקת '''[[טיפול פסיכולוגי]]''', דהיינו להעניק טיפול פסיכותרפיסטי נרחב במגוון כלים פסיכולוגיים לפי סוג הבעיה ובהסתמך על הספרות הרפואית והפסיכולוגית.
* הנפקת חוות-דעת מדיקו-לגאליות{{הערה|חוות דעת שבאה לענות על שאלה משפטית, הניתנת על ידי איש מקצוע בתחום הרפואי או מתחום בריאות הנפש, לבית משפט או לישות משפטית}}
* מתן המלצה רשמית לטיפול תרופתי ספציפי שהוא עדיף על פי הספרות הפסיכולוגית-רפואית לאדם עם הבעיה המסוימת ולכאורה אמור לסייע לו להתגבר על הבעיה או אף לפתור אותה (מצב זה נפוץ כאשר רופאים נרתעים מלתת לאדם תרופה שבפירוש אמורה לסייע לו בשל אי רצונם ליטול אחריות מקצועית על אדם זה מסיבות שונות דוגמת דיווחים על תופעות לוואי הנוגעות לאותה תרופה).
* ב[[מדינה|מדינות]] מסוימות בלבד ורק לפסיכולוגים מהתמחויות מסוימות (בפרט [[פסיכולוגיה רפואית]]): הנפקה '''ישירה''' של [[מרשם רופא|מרשמים]] ל[[תרופות פסיכוטרופיות]] בלבד.
שורה 48 ⟵ 45:
== ההבדל בין פסיכולוג לפסיכיאטר ==
הפסיכולוגיה נחשבת לתחום נפרד מ[[פסיכיאטריה]] ([[רופא]] עם התמחות בתחום הנפש) - ככלל, פסיכולוג אינו רופא, ובישראל, כמו ברוב מדינות העולם, אינו מותר להנפיק מרשמים ל[[תרופה פסיכיאטרית|תרופות פסיכיאטריות]] למטופליו (בחלק ממדינות [[ארצות הברית]] למשל פסיכולוג בעל הכשרה מתאימה מותר להנפיק מרשמים לתרופות פסיכוטרופיות בלבד).{{הערה|[http://www.apa.org/news/press/releases/2004/05/louisiana-rx.aspx APA.org, May 6, 2004, "Louisiana Becomes Second State to Enact Prescription Privileges Law for Psychologists".]|שמאל=כן}}
== קישורים חיצוניים ==
שורה 55 ⟵ 52:
* [http://www.hebpsy.net/page.asp?id=44 חוק הפסיכולוגים], תשל"ז-1977 כולל תיקונים לחוק. תיקון מס' 6 (טיפול בידי פסיכולוג מומחה) עבר ב[[הכנסת|כנסת]] בדצמבר 2010.
* [http://www.old.health.gov.il/oskimbbriut/Psiholog/index.asp פנקס הפסיכולוגים], משרד הבריאות
* [http://www.betipulnet.co.il/lexicon/
* [http://www.hebpsy.net/page.asp?id=18 צעדים לרישום בפנקס הפסיכולוגים], באתר [[פסיכולוגיה עברית]]
* [http://www.hebpsy.net/page.asp?t=154&id=19 מוסדות מוכרים להתמחות בפסיכולוגיה] בחלוקה לפי ענפי ההתמחות השונים, באתר
* [http://www.psychology.org.il/article/27/ הקוד האתי של הפסיכולוגים בישראל], באתר [[הסתדרות הפסיכולוגים בישראל]]
* {{מממ|מריה רבינוביץ'|חוק הפסיכולוגים – סקירה משווה|1cbd8d55-f7f7-e411-80c8-00155d010977/2_1cbd8d55-f7f7-e411-80c8-00155d010977_11_7069|10 בנובמבר 2008}}
שורה 65 ⟵ 62:
* {{mako|דפנה ליאל|הדרך הארוכה למקצוע הפסיכולוגיה|7eb8584be489631018|news-channel2/Channel-2-Newscast|9 באפריל 2012}}
* צילה טנא, [http://www.psychology.org.il/article/328/ ללמוד להיות פסיכולוג - לגדול להיות פסיכולוג], באתר [[הסתדרות הפסיכולוגים בישראל]]
* [[יואל אליצור (פסיכולוג)|יואל אליצור]], [http://www.hebpsy.net/blog.asp?id=20 משולחנו של יו"ר מועצת הפסיכולוגים במשרד הבריאות], באתר
* [http://www.horimnet.co.il/
*[https://www.calltipul.co.il/research/
== הערות שוליים ==
|